היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, עו"ד ערן שחם-שביט, הועבר מתפקידו למשך שנתיים וחצי בשל חלקו בפרשת המסרונים. בית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה לא קיבל (יום ד', 1.8.18) את הסדר הטיעון עם שחם-שביט, בו נקבע שיורחק מהתפקיד למשך תשעה חודשים בלבד.
שחם-שביט ניהל התכתבויות במסרונים עם שופטת בית משפט השלום בתל אביב דאז, רונית פוזננסקי-כץ, סביב הארכות המעצר של החשודים בפרשת בזק ובתיק 4000. פוזננסקי-כץ הודחה בידי בית הדין למשמעת של השופטים, הדחה שנכנסה לתוקף אתמול (31.7.18).
שחם-שביט הורשע על-פי הודאתו בהתנהגות שאינה מכובדת, ראויה ומקובלת כמתחייב ממעמדו. הסדר הטיעון קבע שיועבר למשך תשעה חודשים לתפקיד של משפטן בכיר במחלקת החקירות ולא ייצג אותה בבית המשפט, הוא יירד בדרגה למשך שנה (הורדה שמשמעותה הפחתת שכר) ויספוג נזיפה חמורה. התביעה ביקשה גם לקנוס אותו במשכורת אחת. בית הדין החליט כאמור על הרחקה ארוכה בהרבה, אם כי דחה את הבקשה לקנוס את שחם-שביט. על פסק הדין ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בירושלים.
שחם-שביט הביע חרטה על הפגיעה בממונים עליו וברשות, והוסיף: "מחודש פברואר [מועד חשיפת הפרשה בערוץ 10 - א.ל] עוברת עלי ועל בני משפחתי תקופה קשה מאוד. עבדתי בתנאים לא תנאים, ימי עבודה ארוכים מאוד ולילות עם שעות שינה מועטות".
בית הדין אומר על סעיף ההרחקה שבהסדר: "אמצעי משמעת זה חורג לקולא, באופן מופלג ובלתי סביר, באופן שהאינטרס הציבורי אינו רשאי להכילו. אלמלא הסדר הטיעון, ראוי היה להשית על הנאשם אמצעי משמעת של פסילה לתפקיד יועץ משפטי של רשות ציבורית כלשהי, לרבות תפקיד יועץ משפטי של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, והעברה מתפקידים אלה לתקופה ממושכת מאוד. עם זאת, ונוכח הציפייה של הנאשם כי ההסדר יכובד על-ידי בית הדין, אנו מחליטים כי העברתו של הנאשם מתפקידו כיועץ משפטי של מחלקת החקירות ברשות תהא לתקופה קצרה, באופן יחסי, ותעמוד על כשנתיים וחצי".
בית הדין מוסיף: "הסגנון ודרך התנהלותו של הנאשם היו פסולים בתכלית. אף אם היינו מוכנים להניח, כי מניעים חיוביים הדריכו את הנאשם בהתנהלותו, הרי שבפועל נהג בדרך קלוקלת. הנאשם טען כי לא רצה להכשיל את השופטת על-מנת 'שלא יינתן חלילה יום מעצר נוסף' [ל
סטלה הנדלר, מנכ"ל בזק לשעבר, ואיריס אלוביץ, רעייתו של הבעלים
שאול אלוביץ - א.ל]. מוטב לטענה זו שלא הייתה נשמעת כלל, שהרי בעצם כתיבת המסרונים, בסגנונם ובתוכנם, הוא הכשיל גם הכשיל את השופטת והתוצאות ידועות.
"הנאשם ניצל, ככל הנראה, את קירבתו החברתית לשופטת, ונהג באופן בלתי מכובד ובלתי מכבד שפגע קשות בתדמית מערכת המשפט ובאמון שנותן בה הציבור. הנאשם לא שמר על ריחוק מבית המשפט, הדרוש לשמירת החזות האוביקטיבית של הרשות השופטת והמכהנים בה, ועל ניקיון של ההליך השיפוטי.
"הנאשם הרע לעשות עת כתב לשופטת במסרון 'את בהחלט, אבל ממש בהחלט יכולה לתת יומיים'. לדידנו, מדובר בחציית קו אדום שאינה מכבדת את המערכת המשפטית, ואף לא את הפרקליט המופיע מולה. ראויה הייתה לו לנאשם מידת האיפוק וההכרה בסמכויות בית המשפט, והימנעות מפריצת הגדר. מנגד, שקלנו לקולא את העובדה שהתנהלותו של הנאשם לא הביאה, חלילה, בשום שלב להטיית המשפט. בתוך כך, אנו מוכנים גם לקבל כי לא שיקולים זרים או מניעים פסולים הדריכו את הנאשם בהתנהלותו".
