היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יחליט בחודשים הקרובים האם להגיש כתב אישום על עבירות בנייה נגד שופט בית משפט השלום בחיפה, ד"ר זאיד פלאח. נטעאל בנדל מדווח (יום ו', 3.8.18) בעיתון מקור ראשון, כי מנדלבליט ערך לאחרונה שימוע לפלאח. הנהלת בתי המשפט מסרה בתגובה, כי פלאח התבקש לפני שנה וחצי לענות על שאלות בכתב ומאז לא התקבלה כל החלטה בעניינו.

העבירות המיוחסות לפלאח נוגעות למבנה תעשייתי בעיר הולדתו, עכו, הנמצא בבעלות משותפת שלו ושל אשתו. רעייתו של פלאח זומנה לשימוע בפני מנהלת המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי, בת-אל כהנוביץ.

אם יועמד פלאח לדין, הוא לא יהיה חייב להתפטר: החוק קובע ששופט יודח אם יורשע בעבירה שיש עימה קלון, ועבירות בנייה אינן נחשבות לנושאות קלון. אולם במקרה כזה הוא יושעה עד לתום ההליכים נגדו, ואם יורשע - יידרש להתפטר. הוועדה לבחירת שופטים יכולה להדיח שופט ש"התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל", אך תיתכן טענה לפיה סעיף זה אינו בא להרחיב את סמכות ההדחה אל מעבר לסעיף הדורש הרשעה בעבירה שיש עימה קלון.

בעניינה של השופטת לשעבר רונית פוזננסקי-כץ קבע בית הדין המשמעתי, בראשות הנשיא בדימוס אשר גרוניס, כי לא ניתן להשעות שופט כעונש משמעתי, שכן עונש זה אינו קיים בחוק. לכן, במקרים חמורים העונש האפשרי היחיד הוא הדחה - כפי שהוחלט בעניינה של פוזננסקי-כץ. במקרים קיצוניים המצדיקים הדחה, נעשים מאמצים - עד דרג נשיא בית המשפט העליון - לשכנע את השופט להתפטר.

פלאח, יליד 1965, הוא בן העדה הדרוזית, שירת בפרקליטות הצבאית ומשמש כשופט צבאי במילואים בדרגת סגן-אלוף. את רשיונו כעורך דין קיבל בשנת 1991, ובמאי 2005 מונה לשופט בבית משפט השלום בחיפה. עבודת הדוקטור שלו, באוניברסיטת חיפה, עסקה באפשרות של הטלת אחריות על ראשי ארגוני פשיעה על-פי דיני השותפות. עבודת הדוקטור הפכה לספר ופלאח הוסיף ופיתח רעיון זה, על פיו ניתן להאשים את ראשי ארגוני הפשיעה בכל העבירות שמבצעים "חייליהם" גם אם הם עצמם לא נטלו חלק בהם. החוק כיום מטיל אחריות שכזאת בדמות חברות בארגון פשיעה, אך לא אחריות ספציפית על כל עבירה בפני עצמה.