מחלוקת בין חברת ההיי-טק קוד אואזיס לבין רו"ח אמיר וינשל, לשעבר המשנה למנכ"ל אילון, ולשותפו ניצן צעיר-הרים. המחלוקת נוגעת למיזם להקמת חברת ביטוח דיגיטלית, לאחר שהחברה פיתחה מערכת מיחשוב להפעלת חברה שכזאת.
בתביעה, שהוגשה (1.8.18) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נאמר כי קוד אואזיס פיתחה את מערכת המיחשוב עבור חברת יו דיגיטל שהייתה בשליטתו של סוכן הביטוח אהוד דגן, אשר ביקש להקים חברת ביטוח דיגיטלית. לאחר שמונה חודשים החליט דגן להפסיק את התקשרותו עם קוד אואזיס, והצדדים הסכימו שהחברה תשלם לדגן עד 4 מיליון שקל אם תמכור את המערכת שפיתחה, שכן הוא השקיע בפיתוחה. עוד נקבע, כי ככל שדגן ימצא משקיע שייכנס לנעליו - אזי הוא יקבל את החזר השקעתו מאותו משקיע.
לטענת קוד אואזיס, דגן מצא משקיעים (וינשל וצעיר-הרים) שרכשו את חברת יו דיגיטל, ודגן העביר לשניים את הזכות הנטענת לקבלת אותם 4 מיליון שקלים ממנה - לדבריה שלא כדין. לדברי קוד אואזיס, היא ודגן לא התכוונו בשום אופן לכך שדגן יוכל גם למצוא משקיע וגם לסחר את זכותו לקבלת החזר השקעתו לאותו משקיע, וכי העמדה אותה מציגים וינשל וצעיר-הרים - לפיה הם זכאים לקבל ממנה 4 מיליון שקל מתוך מכירות המערכת ותמלוגים - אינה עולה בקנה אחד עם כוונת הצדדים לאותו הסכם.
לטענת קוד אואזיס, עמדת הנתבעים מהווה חרב על צווארה ומאיימת לשתק אותה, למרות שטרם הגישו תביעה נגדם. עצם טענתם, לפיה הם זכאים לסכומי כסף משמעותיים ממנה, מקשה מאוד על התנהלותה ועל יכולתה לפתח את עסקיה, לגייס משקיעים ולמכור את המערכת שפיתחה.
עוד היא אומרת, כי הנתבעים מקימים חברת ביטוח דיגיטלית, תוך שהם משתפים פעולה עם חברה זרה ומשמשים כנציגיה בישראל. הם נחשפו לנבכי המערכת של קוד אואזיס ביחד עם נציג החברה הזרה, והציגו בפניה מצג שווא כאילו נציג החברה הזרה משמש להם רק כיועץ וכי אין בכוונתם להתקשר איתה. לטענת קוד אואזיס, לנתבעים יש אינטרס מובהק לפגוע בה, והעסקה שבמסגרתה רכשו כביכול את זכויותיו של דגן מולה, אינה אלא עסקה במסגרתה מנסה מתחרה לשים ידו על גרונה ולקבל עליה מידע עסקי חסוי.
אשר על כן מתבקש בית המשפט להצהיר, כי אין יסוד לטענות הנתבעים נגדה. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד גד מינא וטרם הוגשו כתבי הגנה.
התובעת מציינת כי מאחר שנזקיה כתוצאה מהתנהלות הנתבעים טרם התגבשו, היא מבקשת מבית המשפט להתיר לה פיצול סעדים.
