|
|
צאו בחוץ... [צילום: אונ' בן גוריון/www.fotolia.com]
|
|
|
|
|
|
מיפוי אזורים מעוררי שמחה בעונות שונות בעיר בוסטון
|
|
|
|
|
מחקר רב-תחומי ייחודי המספק עדויות חדשות על ההשפעה החיובית של שהייה בטבע על האדם, בוצע בימים אלה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המחקר הוא התוצר הראשון של תוכנית חדשנית, בהובלתו של ראש המחלקה היוצא לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' טל סבוראי, המבוססת שיטות גאו-אינפורמטיקה, בתחום הפסיכולוגיה הסביבתית. המחקר החדשני בוצע בשיתוף פעולה עם פרופ' איתי קלוג ו-ד"ר מיכאל דורמן מהמחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי, ופרופ' גולן שחר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה.
החוקרים חילצו עשרות אלפי תמונות מהרשת החברתית Flickr (המקבילה לאינסטגרם), בהן הופיעו במשך שלש שנים אנשים באזור בוסטון שבמדינת מסצ'וסטס, ארה"ב. באמצעות שיטות למידת מכונה מתקדמות, פענחו החוקרים את הבעות הפנים של האנשים בתמונות, תוך שימת דגש על פרצופים מחייכים, המעידים על שמחה. לאחר מכן, באמצעות מדדים ספקטרליים מבוססי נתוני לווינים ובסיסי נתונים מרחביים-סטטיסטיים גדולים, בדקו החוקרים את הקשר בין הסיכוי שבתמונה מסוימת יופיע פרצוף מחייך, ובין הקרבה של האנשים המצולמים בתמונה לאזורי טבע, ובעיקר לאזורים ירוקים, לגופי מים ולמרחבים פיסיים בלתי צפופים.
במסגרת המחקר נלקחו בחשבון גם שעות היממה (לדוגמה, בוקר לעומת ערב), העונה (קיץ לעומת חורף) והיום בשבוע (יום עבודה לעומת סופ"ש). ממצאי המחקר היו חד-משמעיים: הסיכוי להופעת פרצוף מחייך גדל, ככל שהאנשים המצולמים היו קרובים לטבע. ממצאים אלו שימשו את החוקרים לפיתוח מדד חדש של חשיפה לטבע ובאמצעותו לבצע מיפוי מפורט בזמן ובמרחב של "איזורים חמים" של מוקדים מעוררי שמחה ברחבי בוסטון. את המדד שפותח ניתן להחיל על ישראל ומקומות אחרים בעולם.
ממצאי הקבוצה מצטרפים למחקרים מהעת האחרונה, המעידים על השפעה חיובית של קרבה לטבע על הבריאות הנפשית והפיסית. זהו המחקר הראשון בו נעשה שימוש בשלל שיטות מדעי-נתונים וגאו-אינפורמטיקה מתקדמות, המעיד על השפעה כזו. השימוש בשיטות אלו במחקר אפשר עבודה עם מספר גדול מאוד של נבדקים, באופן רציף בזמן וללא ההטיה הטבועה במחקרים מבוססי שאלונים. פרופ' סבוראי, אשר מונה לאחרונה כחבר סגל נלווה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה, שוקד כעת על הרחבת תוכנית המחקר לכוונים שונים ומגוונים. כך, למשל, הוא ושותפיו משתי המחלקות בוחנים את השפעת הטבע על דיכאון, חרדה, שינה ומיחושים פיסיים, את השפעת התרבות על הקשר שבין חשיפה לטבע ולמצב-רוח, ואת היכולת להשתמש בחשיפה לטבע כמרכיב מרכזי בהתערבויות קליניות.
