בסוף שנת 2017 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית ב-1.562 מיליון נפש, שהם קרוב ל-18% מכלל תושבי ישראל. זהו גידול של כ-38 אלף תושבים לעומת סוף שנת 2016 - כך עולה מנתונים שמפרסמת (יום ב', 20.8.18) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל חג הקורבן.
אחוז הגידול השנתי של האוכלוסייה המוסלמית בשנת 2017 עמד על 2.5%, בדומה לשלוש השנים האחרונות. אחוז הגידול השנתי של האוכלוסייה המוסלמית בשני העשורים האחרונים נמצא במגמת ירידה מ-3.8% ל-2.5%. עם זאת, אחוז הגידול של אוכלוסייה זו הוא הגבוה ביותר בישראל.
בעיר ירושלים נמצא הריכוז הגדול ביותר של תושבים מוסלמים, 329 אלף, שהם 21% מכלל המוסלמים בישראל ו-36.5% מכלל תושבי העיר. היישוב השני בגודלו מבחינת מספר התושבים המוסלמים הוא רהט, ובו מתגוררים 66.6 אלף מוסלמים, שהם 99.8% מכלל תושבי העיר. יישובים נוספים שבהם ישנו ריכוז גדול של האוכלוסייה המוסלמית הם נצרת ואום אל-פחם.
האוכלוסייה המוסלמית היא אוכלוסייה צעירה: אחוז הילדים בני 14-0 גבוה - 34.4% (537.9 אלף) ואחוז בני 65 ומעלה נמוך - 4.0% (62.9 אלף). בשנת 2017 עלה בפעם הראשונה מאז תחילת שנות האלפיים שיעור הפריון הכולל של הנשים מוסלמיות והגיע לרמה של 3.37, לאחר ירידה ממושכת בשיעור הפריון .
שיעור הפריון הכולל של הנשים המוסלמיות (3.37) גבוה מזה של נשים משאר קבוצות הדת בישראל - יהודיות - 3.16, נוצריות - 1.93 ודרוזיות -2.10.
רמת הפריון של הנשים המוסלמיות בישראל גבוהה מזו הקיימת בחלק ניכר מהמדינות המוסלמיות במזרח התיכון כדוגמת טורקייה -2.1 ולבנון - 1.7, ודומה לרמת הפריון במדינות כדוגמת מצרים וירדן - 3.3.
כ-33% ממשקי הבית שבראשם עמד מוסלמי מונים 6 נפשות או יותר, בהשוואה לכ-10% בלבד ממשקי הבית שבראשם עמד/ה יהודי/יה.
אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בשנת 2017 בקרב מוסלמים בני 15 ומעלה היה 43.4%, 61.5% בקרב גברים ו-25.3% בקרב נשים.
ב-2017 שיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך הערבי עמד על 62.4% מבין תלמידי כיתות יב בהשוואה ל-66% בחינוך העברי.
אחוז המוסלמים בקרב כלל מקבלי התארים בישראל בתשע"ז עלה ל-8.4%, בהשוואה ל-7.7% בתשע"ו, 7.3% בתשע"ה ו-6.7% בתשע"ד. עם זאת, חלקם היחסי של המוסלמים בקרב מקבלי התארים עדיין היה נמוך משמעותית בהשוואה לחלקם היחסי בכלל אוכלוסיית ישראל.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
