עבודת דוקטור בה התגלתה גניבה ספרותית לא תיחשב לצורך מתן העלאת שכר בשירות הציבורי - קובע (22.8.18) בית הדין הארצי לעבודה.
ד"ר נחמה יוחאי, מורה ששימשה בין היתר כמנהלת חטיבת ביניים בראשון לציון, קיבלה ב-2004 תואר דוקטור מאוניברסיטת אטווש לורנד בהונגריה, אחת היוקרתיות במדינה. שנה לאחר מכן ביקשה ממשרד החינוך להכיר בתואר לצורך תוספת שכר. בשנת 2009 קבעה ועדת מומחים של המשרד - פרופ' בנימין בית-הלחמי ופרופ'
יעקב כץ - שאין לאשר את התואר לצורכי שכר, לאחר שגילו העתקה משמעותית בעבודה.
פרוטוקול הדיון בוועדה מעלה, כי חשדם של בית-הלחמי וכץ התעורר כאשר רמת האנגלית השתפרה פלאים באחד מחלקי העבודה. בדיקה פשוטה בגוגל העלתה, כי יוחאי העתיקה שישה עמודים ממאמר קודם בלא לציין את מקורו. תחילה ניסתה יוחאי להמעיט בחשיבות הדבר, אך בהמשך הראיון עימה הודתה שמדובר ב"דבר חמור וכאוב".
בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל את עתירתה של יוחאי וקבע שיש להכיר בעבודה לצורכי שכר, אך בית הדין הארצי קיבל את ערעור המדינה והחזיר על-כנה את החלטת הוועדה. השופט
אילן סופר פותח בהדגשת החומרה בה רואה המשפט העברי הימנעות מאמירת דבר בשם אומרו ועומד על חשיבות ההקפדה על אותנטיות, במיוחד בעידן בו ניתן להעתיק בקלות קטעים ואף עבודות שלמות באמצעות האינטרנט. במסגרת הדיון המשפטי, מעיר סופר, בדק משרד החינוך שוב את עבודתה של יוחאי ומצא בה 14 עמודים מועתקים נוספים.
סופר מדגיש, כי עבודת דוקטור - כמו כל עבודה אקדמית - חייבת להיות טהורה ואותנטית במלואה, בלי שום קשר למעמדו של הכותב והאם העבודה נבדקת בידי מומחים חיצוניים. למשרד החינוך יש סמכות לבדוק כל עבודה אם חשדו מתעורר, לאחר מכן עליו לשמוע את הכותב ומדובר בהחלטה מקצועית שבית המשפט ימעט להתערב בה.
יוחאי חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, השופט
רועי פוליאק ונציגי הציבור שרה זילברשטיין-היפש ועצמון ליפשיץ הסכימו עם סופר. את המדינה ייצגו עוה"ד ליטל סדובסקי וציפי חיים, ואת יוחאי - עו"ד ענת לזר.
