"ריבית בנק ישראל של 0.1% אינה מתאימה יותר למשק עם המאפיינים של ישראל כיום, קיים מצב של עודף ביקוש לעובדים בשוק העבודה, שבא לידי ביטוי בירידה בשיעור האבטלה ובעלייה משמעותית בשכר העבודה" - דברי (יום ב', 3.9.18) פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים בוועידת המשפיעים של חברת החדשות.

לדבריו, ריבית בנק מרכזי של 0.1% לשנה, שהיא למעשה ריבית ריאלית שלילית, אינה מתאימה למשק עם המאפיינים האלה. כידוע,לכשעצמה, ריבית נמוכה מדי מעודדת צריכה פרטית על חשבון החיסכון, ועלולה להגביר את הסיכונים של תיקי הנכסים של המשקיעים המוסדיים (כגון קרנות הפנסיה) והציבור בכללותו בחיפושם אחר תשואה באפיקים פחות סולידיים מאשר במצב נורמאלי. ריבית נמוכה מדי מעודדת לקיחת אשראים ועלולה להחריף את 'בעיית הפנסיה', שהרי הצירוף של תשואות נמוכות על החיסכון באפיקים הסולידיים ועלייה בתוחלת החיים יוצר מחסור במקורות לשמירה על רמת החיים בתקופה שלאחר הפרישה מעבודה."

" הנטייה כיום בבנקאות מרכזית בעולם היא להפנים יותר ויותר אל תוך השיטה שיקולים של יציבות פיננסית במבט יותר כללי, או, הוליסטי, על המשק והשווקים הפיננסיים. גישה זאת מובלת כיום ע"י ה- BIS ((Bank for International Settlements בבזל, שווייץ, שהוא מעין בנק מרכזי של הבנקים המרכזיים, ובפרט ע"י הכלכלן הראשי שלו, ד"ר קלאודיו בוריו."

הוא הוסיף כי "ייתכן מאוד שבמשק קטן ופתוח כמו שלנו, הגלובליזציה, המעבר ליותר ויותר קניות מקוונות, והסביבה הצרכנית התחרותית יוצרים מצב שהאינפלציה ה"נורמאלית" החדשה היא יותר נמוכה מבעבר (למשל, יותר קרובה ל-1% לעומת 2% בעבר)."

"בעיית המאקרו מספר אחת בנושא צמיחת המשק - המחסור בעובדים

"מצב המשק שלנו שונה מאוד ממרבית המשקים בחו"ל. בזמן שרמת ביקושים נמוכה היא המגבלה העיקרית להגדלת היצע התוצר והצמיחה במרבית המשקים בחו"ל, אצלנו עיקר המגבלה היא בצד ההיצע, שהרי המשק נמצא בתעסוקה מלאה".

"עיקר המגבלה להגדלת התוצר הפוטנציאלי של המשק נובע מתופעה דמוגרפית: חלה ירידה של כאחוז בשיעור הגידול השנתי של האוכלוסייה בגיל העבודה (גילאי 25-64). תופעה זאת, שתועדה ונותחה ע"י בנק ישראל והלמ"ס, אינה זמנית ולמעשה היא צפויה להימשך בשנים הקרובות. משיחות ופגישות עם גורמים במגזר העסקי, ועל-פי הסקרים שפורסמו, עסקים רבים מדווחים על המחסור בעובדים כמגבלה החמורה ביותר מבחינת כושר הייצור שלהם. המחסור הוא לא רק במהנדסי היי-טק או בעובדי ענף הבנייה אלא בשורה ארוכה של מקצועות כגון מורים, ועובדים בתחומי המסחר והשירותים. התפתחויות אלה מחייבות נקיטת צעדים לשיפור הפריון לאורך זמן (כולל דרך ההשפעה של השקעה בתשתיות) וכן בטווח הקצר בהישענות על עובדים מחו"ל, בצורה מאורגנת והדרגתית."

הוא התייחס גם לנושא שוק האשראי בישראל וציין כי הוא עבר שינויים משמעותיים ביותר. "בשנים האחרונות קמו גופים חוץ בנקאיים נותני אשראי שלמעשה מנצלים מצב של 'ארביטראג' רגולטורי' על-מנת להציע סכומי אשראי גדולים בתנאים שלעתים נתפסים כמאוד אטרקטיביים ע"י הלווים. גם כאן נדרשת זהירות ונדרש תכנון לטווח ארוך על-ידי מקבלי ההחלטות. למזלנו, ישראל כיום היא לא בין המדינות המובילות בעולם בעלייה חדה בסיכונים הכלל משקיים שקשורים לשוק האשראי החוץ בנקאי. אולם, חשוב שהדברים יישארו בשליטה ופיקוח, שאם לא כן, ייתכן שמשלם המיסים בישראל יצטרך לשלם במשבר הבא את מחיר חוסר הזהירות בתחום הזה ."