המדינה תבקש להחמיר בענישה בעבירות סייבר, במטרה שהעונש ישקף את הנזק ואת הפוטנציאל הניכר של הפגיעה בעבירות אלו - קובע (יום ג', 4.9.18) פרקליט המדינה,
שי ניצן, בהנחיה בעניין מדיניות התביעה בנוגע להעמדה לדין, בניהול תיקים ובטיעונים לעונש בעבירה של חדירה לחומר מחשב.
הפרקליטות אומרת, כי עבירת החדירה לחומר מחשב היא עבירת הליבה של חוק המחשבים, והפכה לשגורה יותר ויותר בשנים האחרונות. על-פי חוק המחשבים, העונש המירבי על חדירה למחשב הוא שלוש שנות מאסר, ובמקרה של חדירה לשם ביצוע עבירה אחרת - חמש שנות מאסר.
ההנחיה מיישמת את קביעת בית המשפט העליון משנת 2015, ולפיה העבירה של חדירה לחומר מחשב יכולה להתקיים גם כאשר אין התגברות על מנעול טכנולוגי (כגון סיסמה מתוחכמת או אמצעים אחרים לאבטחת מידע). עם זאת, ההתגברות על מערכת אבטחת מידע משמשת נסיבה מחמירה שמגבירה - נאמר בהנחיה - את האינטרס להעמדה לדין של מבצע העבירה. נסיבות מחמירות נוספות יהיו גרימת נזק בעקבות החדירה, חדירה שנועדה לפגוע בצנעת הפרט, הפקת רווח כלכלי, ריבוי חדירות וחדירה תוך התחזות לאחר.
לצד זאת, חדירה לתכלית לגיטימית (למשל לצרכי אבטחת מידע בידי גורם מורשה), או חדירה
בתום לב או בהעדר הגדרה ברורה לגבולות ההרשאה לשימוש במחשב - עשויה, בהתאם לנסיבות, להוביל למסקנה שיש להימנע מהעמדה לדין. בין היתר מצביעה ההנחיה על מקרה בו מי שמורשה לגשת למחשב, נכנס גם לחומר שלגביו אין לו הרשאה.
לצורך שיקולי מדיניות הענישה, מבחינה ההנחיה בין שלוש קטגוריות של מתחמי ענישה. המקרים החמורים ביותר, שבהם חלקו העליון של המתחם שתבקש המדינה יתקרב לעונש המירבי, יהיו חדירות למחשבים של תשתיות לאומיות קריטיות, בנקים וחברות אשראי, גופים ביטחוניים, מאגרי מידע הכוללים למעלה מיליון רשומות או חדירה במטרה לפגוע בביטחון המדינה או באמצעות גורם הפועל מטעם מדינה זרה.
מקרי הביניים יצדיקו ככלל לבקש מאסר בפועל, גם אם לא ברף העליון של העונש. בין מקרים אלה ניתן למנות חדירה למחשבים של גופים ציבוריים שאינם "תשתית לאומית קריטית", ריגול עסקי, ביצוע העברות כספיות, פגיעה בפרטיות בהיקף ניכר, חדירה ממניעים אידיאולוגיים או בתמורה לתשלום כספי (האקינג), חדירה למאגרי מידע הכוללים מעל ל-10,000 רשומות של מידע אישי וחדירה לחומר מחשב הנגרמת בעקבות חבירה מאורגנת של שני חשודים או יותר.
במקרים הקלים תבקש המדינה רק מאסר על תנאי. בקטגוריה זו נמנים כל יתר המקרים שאינם נכללים בקטגוריות של המקרים החמורים או מקרי הביניים.
