"בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, 'אינטרס ציבורי'- נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי". זהו אחד מעקרונות היסוד של הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי, עליה חתמה (יום ד', 5.9.18) שרת המשפטים, איילת שקד.

התקנות מטילות חובות הן על בית המשפט והן על הצדדים: "בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן". יש לשים לב, כי התקנה מציינת את המילה "ליזום" - שינוי מהגישה האדוורסרית, לפיה בית המשפט אינו יוזם בעצמו הליכים. גם לאורך ניהול ההליך האזרחי מורגש שינוי דומה, כאשר בית המשפט נדרש להיות פעיל מאוד בניהול ההליך.

לגבי הצדדים נאמר בתקנות: "חובת בעלי הדין ובאי-כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן. לא יעשה בעל דין או בא-כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו". משמעותו של האיסור שבתקנה השנייה היא הן מתן סמכות לבית המשפט לפעול כנגד ניצול לרעה, והן התחשבות בהתנהלות שכזאת בעת פסיקת ההוצאות.

כמה עמודים ואלו פרטים

התקנות כוללות פירוט נרחב של הצורה בה ייכתבו כתבי הטענות. הן כתב תביעה והן כתב הגנה יכללו שלושה חלקים: כותרת; עיקר הטענות (בכתב התביעה - הסעדים המבוקשים ופירוט תמציתי של עילות התביעה; בכתב ההגנה - פירוט תמציתי של טענות מקדמיות, טענות ההגנה וטיעונים לעניין הסעד המבוקש); וטיעון עובדתי. התקנות קובעות מה בדיוק יכלול כל אחד משלושת החלקים ומגבילות את המסמכים שניתן יהיה לצרף לכתבי הטענות: העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות, וחוות דעת רפואית במקרים המתאימים.

התקנות גם מגבילות את אורך כתבי הטענות: חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על חמישה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על שישה עמודים אם הוגש לבית משפט שלום, ועל תשעה עמודים אם הוגש לבית משפט מחוזי. אולם בתביעה לסעד כספי במחוזי שסכומה עולה על 2.5 מיליון שקל (להבדיל מסעדים הצהרתיים, תביעות מקרקעין ועוד), חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על עשרה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על 20 עמודים. אותן תקנות יחולו על תביעה שכנגד ועל הודעה לצד ג'.

עוד קובעות התקנות: "מנהל בתי המשפט יקבע הוראות טכניות בדבר צורת כל מסמך, מצורפיו ומבנהו. כתב טענות ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח". עולה מהן, כי ניתן יהיה לפסול על הסף לא רק כתבי טענות שלא יעמדו בתנאים המרכזיים, אלא גם כאלו שינוסחו בצורה בוטה: "מזכיר משפטי לא יקבל מסמך שאינו ממלא אחר דרישה הקבועה בתקנות אלה או אחר הוראת בית המשפט".

דיון מקדמי ורשימת בקשות

הצדדים ינהלו דיון מקדמי בתוך 14 יום מהמצאת כתב הטענות האחרון, במטרה לתחם את המחלוקות ולצמצמן, ולנסות ולפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט - או לכל הפחות לייעל את בירורו. לא יאוחר מ-14 יום לפני קדם המשפט הראשון, הם ידווחו לבית המשפט על תוצאות הדיון המקדמי. בית המשפט יהיה רשאי להורות לצדדים למלא את הוראות הדיון המקדמי אם לא עשו זאת, ובמקרים מיוחדים - לעכב את ההליך ואף למחוק את התובענה. אם אחד הצדדים לא מילא את חלקו, ניתן יהיה לחייבו מיידית בהוצאות, כולל לטובת אוצר המדינה.

התקנות קובעות מתי יוכל בית המשפט להורות על מחיקת כתב טענות, בין היתר אם אינו מגלה עילת תביעה, אם התביעה טרדנית או קנטרנית, אם התובע מתמיד שלא לקיים את התקנות או את הוראות בית המשפט ומ"כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה". ניתן יהיה למחוק את התביעה גם בשל ניצול לרעה של ההליכים.

רשימת הבקשות שניתן להגיש צומצמה מאוד, והיא תכלול בין היתר סעד זמני, עדות מוקדמת, עיכוב הליכים בשל בוררות או תניית שיפוט זר, בדיקה בידי מומחה וצירוף צד להליך. רשימת הבקשות תוגש לכל המאוחר 14 יום לפני קדם המשפט הראשון, תוך פירוט הטיעונים וצירוף אסמכתאות ובהיקף כולל של ארבעה עמודים.

לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה גם יגישו הצדדים את רשימת העדים המתוכננת, כולל מטרת הבאתו של כל עד, ואת רשימת המסמכים שבכוונתם להציג. השאיפה תהיה לקיים עד שתי ישיבות קדם בשלוש ושלוש במחוזי, כאשר התקנות מעניקות לבית המשפט סמכויות נרחבות: קביעת שלבי הדיון, פיצול הדיון וכל הוראה דיונית אחרת בנוגע לדרך ליבון המחלוקת, הזמן שיוקצב להוכחות, סדר העדים והגשת המסמכים, צירוף בעלי דין או מחיקתם, הוספת ראיות, שמיעה מיידית של הנוכחים באולם, למחוק את התביעה או לקבוע שאין עילת הגנה, להציע פשרה ועוד.

ניהול ברצף ובלי דחיות

לגבי אופן קיום דיוני ההוכחות, קובעות התקנות: "הדיון בהליך שבו החלה שמיעת הראיות יתקיים ברצף והמשך הדיון במועד נדחה יתקיים בתוך ימים ספורים, זולת אם נסיבות העניין מחייבות אחרת; לעניין זה, על בית המשפט להבטיח, ככלל, שחקירה נגדית של עד תהיה מיד ובהמשך לחקירתו הראשית". הן קובעות נוהל ברור לבקשות דחייה ומחייבות את בית המשפט להביא בחשבון בקשות קודמות ואת משך התנהלות התיק. הסיכומים יהיו ככלל בעל-פה, "בהקדם האפשרי לאחר סיום הבאת הראיות".

לגבי פסק הדין אומרות התקנות: "בתום הדיון בכל הליך יתן בית המשפט את החלטתו בהקדם האפשרי. ההחלטה תכלול פירוט קצר של המחלוקות, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות, השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, ההכרעה ותמצית הנימוקים; אם כללה ההחלטה חידוש משמעותי או שיש להחלטה חשיבות מיוחדת, רשאי בית המשפט ליתן הנמקה מפורטת".

בהמשך התקנות נקבעים כללים מפורטים להגשת ערעור, אשר יכלול שני חלקים: כותרת וגוף הערעור. בחלק השני והעיקרי יוזכר הפסק עליו מוגש הערעור וכן "סיכום הטענות ונימוקי ההתנגדות להחלטה והפנייה למובאות משפטיות התומכות בכל נימוק שיירשם לצידו". חלק זה לא יעלה על שישה עמודים בערעור למחוזי ועל עשרה עמודים בערעור לעליון. לערעור יצורפו רק פסק הדין המקורי והמסמכים שהתקבלו כראיה ועליהם מסתמך המערער.

ערכאת הערעור רשאית לדחותו על הסף אם היא סבורה שאין סיכוי שיתקבל, להכריע בו על סמך כתבי הטענות או לקיים דיון. תשובה לערעור תוגש בתוך 45 יום ויחולו עליה אותן מגבלות מתכונת. פסק הדין בערעור יכיל את כל השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, את ההכרעה ואת תמצית הנימוקים; במקרים ספציפיים ניתן יהיה להסתפק בשורה התחתונה בלבד.

העברה במייל וסמכויות העוזר

פרק ההוצאות בתקנות קובע: "חיוב בעל דין בתשלום הוצאות נועד לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין". שיעור ההוצאות יביא בחשבון גם את זכות הגישה לערכאות והשוויון בין בעלי הדין, אם כי ניצול הליך לרעה יוכל להביא לחיוב בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה, ואף להטלת הוצאות אישיות על עורך הדין. "בתום הדיון יפסוק בית המשפט הוצאות סבירות והוגנות, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור", נקבע - בתנאי שהזוכה יגיש אסמכתאות בכתב לסכומים אותם ידרוש כבר בשלב הסיכומים.

התקנות גם מעגנות את האפשרות להמציא מסמכים וכתבי בית דין בדואר אלקטרוני בין הצדדים ודרך מערכת נט המשפט לבית המשפט. מועד ההמצאה יהיה זה שיופיע בשעונו הפנימי במחשבו של השולח, למעט בשעות הערב ובסופי שבוע - שאז ייחשב כאילו היה ביום העבודה הבא. העברת בפקס תוגבל ל-15 עמודים בלבד ולא ניתן יהיה להעביר בו כתבי תביעה והגנה.

לבסוף מגדירות התקנות את סמכויותיו של עוזר משפטי, באישורו של השופט: לקבוע מועדי דיונים ולשנותם, להאריך מועדים להגשת מסמכים, להעביר טענות לתגובת הצד שכנגד, להציע לצדדים הסדרים דיוניים שייעלו את הדיון, להעביר לצדדים הנחיות מוקדמות לדיון בתביעה, להציע להם להעביר את התיק לבוררות/גישור ולהציע להם להסכים למינוי מומחה.