|
נדחתה הצבעה לגבי העברת כ-194 מיליון שקל עודפי הדיור הממשלתי
|
|
|
פירוט ההעברות של עודפי תקציב 2017 לשנת 2018 בתקציבי המשרדים:
|
| ▪ ▪ ▪ |
- 922 אלף שקל עודפי נשיא המדינה ולשכתו - העודפים נוצרו בגין התקשרויות שונות שטרם הושלמו הנוגעות לפעילות השוטפת בבית הנשיא ונסיעותיו ותשלומים שטרם הושלמו.
- כ-86 מיליון שקל עודפי משרד רה"מ - העודפים נוצרו בעיקרם בשל פעילויות, התקשרויות ותמיכות חוצות שנות תקציב או שביצועם אושר אשתקד והמימון מועבר השנה, בין היתר נוגעים התקציבים לגופים ומשרדי ממשלה והחלטות ממשלה שונות.
- כ-64 מיליון שקל עודפי משרד האוצר - העודפים נוצרו בגין התחייבויות על הוצאות תפעול שונות, התקשרויות חוצות שנות תקציב, תשלומים המבוצעים בהתאם לקצב הביצוע וההספקה וכדומה.
- כ-19 מיליון שקל עודפי משרד הפנים - העודפים נוצרו בגין תשלומים לגבי מיזמי פיתוח, לוגיסטיקה והתקשרויות אחרות החוצים שנת תקציב, או המשולמים לפי קצב ביצוע. בין השאר ישנן התחייבויות הנוגעות לבחירות לרשויות המקומיות שסוכמו אשתקד וישולמו השנה, התחייבויות לפיתוח אתרי דת לדתות שונות שהתעכבו וכן התחייבויות בגין פרויקטים של הרשות למאגר הביומטרי שהינו בהקמה.
- כ-83 מיליון שקל עודפי המשרד לביטחון פנים - העודפים נוצרו כתוצאה מתוכניות רכש שונות, התחשבנויות מורכבות מול הרשויות המקומיות, כתוצאה מהעבודה ה-4 שנתית של קרן בלאי הרכב במשטרה, מיזם מצלמות אכיפה ונתיבי תחבורה ציבורית שהם חוצי שנת תקציב, התקשרויות חוצות שנות תקציב שונות הנוגעות לתפעול המשרד, התקשרויות חוצות שנות תקציב בנושאים שונים בגופי הביטחון וההצלה השונים שתחת המשרד - כבאות והצלה, שב"ס, משטרה. בנוסף נוצר העודף כתוצאה מתשלום למאבטחים שמבוצע רק כעת עם פתיחת שנת הלימודים ונקבע אשתקד.
- כ-76 מיליון שקל עודפי משרד המשפטים - העודפים נוצרו עקב יתרת התחייבויות לתשלומים הוצאות תפעול שונות, התחייבויות חוצות שנת תקציב בגין שיפוצים ומיזמי מחשוב למשרד הראשי וליחידות השונות שתחת משרד המשפטים, בנוסף נוצרו העודפים בעקבות המשך תשלומים בגין הליכים משפטים המתארכים ומבוצעים לפי התקדמות ביחידות השונות.
- כ-46 מיליון שקל עודפי משרד החוץ - העודפים נוצרו עקב תשלומים לפעילויות שבוצעו במהלך השנה והתשלום עבורם טרם בוצע כאירוח משלחות ודיפלומטים מחו"ל הוצאות שוטפות ותשלומים לספקים. בנוסף נוצרו העודפים מתשלומים חוצי שנת תקציב בגין נציגיויות המשרד בחו"ל - תפעול, תחזוקה, שכירויות, בינוי והקמה וכן עבור תשלומים במסגרת פעילות דיפלומטית חוצת שנת תקציב בחו"ל.
- 279 אלף שקל עודפי מנהלת גמלאות ופיצויים - העודפים נוצרו בגין אי-התאמה לקצב הביצוע של העלויות התפעוליות של המנהלת.
- כ-334 מיליון שקל עודפי משרד החינוך - עיקר העודפים נובעים מהתקשרויות חוצות שנות תקציב של המשרד בתחומי מנהלת הטיולים וחדר המצב בו, בניית הספרייה הלאומית, פיתוח בקרב אוכלוסיות מיעוטים, תוכניות לימוד ייחודיות, שעות הוראה ע"י גורם חיצוני, פעילויות תקשוב, טכנולוגיה ומדעים (36 מיליון שקל) והארכת יום הלימודים.
- כ-47 מיליון שקל עודפי המשרד לשירותי דת - העודפים נוצרו כתוצאה מתשלומים למיזמים והתקשרויות חוצי שנת תקציב של המשרד עצמו וגופי הדת שתחת אחריותו.
- כ-82 מיליון שקל עודפי משרד הרווחה - העודפים נוצרו בגין תשלומים הנדרשים עבור תוכניות טיפול, סיוע וכד' למגוון אוכלוסיות מיוחדות ונזקקות ששולמו חלקית אשתקד ונדרש המשך תשלום בשנה הנוכחית, או שאלה נכללות במסגרת התקשרויות ותוכניות חוצות שנות תקציב. בנוסף נועדו העודפים לתקצוב שירותים שוטפים חוצי שנת תקציב על-פי צרכי המשרד.
- כ-7 מיליון שקל עודפי הרשות לניצולי השואה - העודפים נוצרו עקב יתרה בכרטיסים נטענים לניצולי השואה ששטרם נוצלה, עקב התקשרויות חוצות שנת תקציב לעניין טיפולים רפואיים בניצולים וכן בעקבות התחייבויות עבור ארגון יום השואה הבינ"ל והתקשרויות חוצות שנת תקציב עבור שירותי מחשוב, יועצים מקצועיים וועדות רפואיות.
- כ-262 מיליון שקל עודפי המשרד להגנת הסביבה - רובו המכריע של העודף (221 מיליון) מגיע מפעילות הקרן לשמירת הניקיון ונוצר עקב הכנסות שהתקבלו בשנים הקודמות ומיועדות להוצאות במסגרת הוראות החוק לשמירת ניקיון, בעיקר בתחום עידוד המחזור והפחתת ההטמנה. בנוסף העודפים נוצרו עקב פעילויות ארוכות טווח של הקרן החוצות שנות תקציב, חלקם בשיתוף הרשויות המקומיות, דוגמת מכרזים להקמת מתקני טיפול פסולת.
- כ-10 מיליון שקל עודפי משרד הבינוי והשיכון - העודף נוצר כתוצאה מהתקשרויות תפעול חוצות שנת תקציב ושירותי תפעולים שונים של מטה המשרד, וכן להתקשרויות שטרם שולמו במסגרת שיקום שכונות חברתי ושיקום שכונות ליוצאי אתיופיה ואבטחה במזרח ירושלים.
- כ-59 מיליון שקל עודפי משרד העלייה והקליטה - רובו המכריע של העודף נוצר בעקבות תשלומים לתוכנית לקליטת עולי אתיופיה הכוללת מרכזי קליטה, שטרם שולמו בשל עניינים ביורוקרטים.
- כ-39 מיליון שקל עודפי משרד האנרגיה - מרבית העודף נוצר בעקבות: עיכוב בהוצאת מכרז לרכישת מלאי דלקים לחרום בעקבות הליך ביטוחי הנדרש להובלתם ארצה, עיכוב בעמידה בתנאי פרויקטי התייעלות אנרגטית ומחקרים לגילוי טכנולוגיות חדשות בתחום זה שמנעו את תשלום המענקים בגינם, וכן בגין פרויקטי ייעוץ חוצי שנת תקציב.
- כ-37 מיליון שקל עודפי משרד התיירות - מרבית העודף נוצר בעקבות פעולות שיווק שמבצע המשרד בחו"ל, אשר חלקה הגדול מתבצע בחלק האחרון של השנה בהתאם לתנועת התיירות בחו"ל, ובשל כך התשלומים מתבצעים בשנה העוקבת, וכן עבור נוהל עידוד טיסות לישראל במסגרתו משולם תגמול לחברות הטסות לארץ, התגמול מבוצע בתום השנה, לאחר בדיקת מספר הטיסות שהגיעו ארצה של אותה חברה.
- כ-60 מיליון שקל עודפי משרד הכלכלה והתעשיה - רובו של העודף (כ-41 מיליון שקל) נוצר מהתחשבנות עם משרדים שונים לעניין תוכנית מו"פ בינלאומי למימון השתתפות ישראל בתוכנית המסגרת של האיחוד האירופי למו"פ, כאשר מספר משרדים אחראים למימון וכן מהתחייבות על תשלומים לשנה הבאה.
- כ-7 מיליון שקל עודפי משרד התקשורת - עיקר העודפים הם בגין רכישת מערכת מחשוב לניהול ספקטרום התדרים של ישראל לשימוש אזרחי וצבאי, עבור התקשרויות שונות שבוצעו בסוף השנה ונוגעות להוצאות שוטפות שונות של המשרד, מיזמי מחשוב ואחרים, וכן עבור התחייבויות לתמיכה בשידורים בשפה האמהרית.
- כ-15 מיליון שקל עודפי משרד התחבורה - מרבית העודפים נובעים מהתקשרויות חוצות שנת תקציב של המשרד לענייני תפעול, אבטחה, מחשוב וכד', חידוש חוזי אבטחה של רשות הספנות והנמלים שביצועם חוצי שנת תקציב, תשלומים שוטפים של רשות התעופה האזרחית ותשלומים פעילות בדרכים בכלל הרשויות בישראל ותשלומים עבור פרסום והוצאות שוטפות של הרשות אשר חוצות שנת תקציב.
- כ-7 מיליון שקל עודפי משרד הבינוי והשיכון - העודפים ברובם נובעים מהתקשרות ארוכת טווח מול הבנקים לסבסוד אשראי להלוואות לדיור, עבור התחייבות למשרד הקליטה עבור העמדת סיוע לזכאים לסיוע בשכר דירה שטרם שולמה וכן בגין תשלומים לבנקים שלא מוצו במלואם.
- כ-366 אלף שקל עודפי המרכז למיפוי ישראל - העודפים הם בגין מכרז שפורסם אך טרם נבחר לו זוכה, בתחום אספקת נתוני תנועה וניווט.
- כ-6 מיליון שקל עודפי המרכז למיפוי ישראל - עיקר העודפים נובע מפרויקטים ארוכי טווח של המרכז מצד פורום הנדל"ן, פורום התשתיות ופיתוח מערכת מידע גאוגרפית לאומית.
- נדחתה הצבעה לגבי העברת כ-194 מיליון שקל עודפי הדיור הממשלתי - מרבית המיזמים ארוכי טווח וחוצי שנת תקציב - הקמה, בינוי, שיפוץ והנגשת קריות ומשרדי ממשלה, בינוי בתי משפט, תשלומי שכירות ארוכי טווח עבור משרדי הממשלה ופעולות תחזוקה הנוגעים אליהם, עבור פרויקטי שכירות לטווח ארוך עבור משרדי ממשלה שמרכזת חברת "דירה להשכיר" שקצב הביצוע בהם לא עומד בהתחייבויות וכדומה. הוועדה החליטה שלא לקיים הצבעה בגין העדר תשובות לעניין תוכניות קונקרטיות לבינוי בתי דין.
- כ-50 מיליון שקל עודפי רשויות הפיקוח - עיקר העודפים הם בגין עודפי רשות הטבע והגנים (כ-18 מיליון) עבור שיקום בתי גידול של בעלי חיים, עבור פעולות למניעת פגיעות בבתים כתוצאה משריפות, עבור שיקום בג'אסר א-זרקה במטרה למנף את התיירות בכפר ועבור מיזמי שיקום ופיתוח בים המלח ובאתרי הרשות. כ-8 מיליון שקל הם עודפי מנהל התכנון, מהתאמת מזומן לביצוע בפועל במסגרת הרפורמה בחוק התכנון שטרם בוצעו, כ-7 מיליון שקל עודפי רשות הגז הטבעי שנוצרו בין היתר בשל עיכובים בפריסת רשת חלוקת הגז הטבעי שהביאו לעיכוב בחלוקת מענקים בנידון.
- כ-4.16 מיליארד שקל עודפי משרד השיכון - העודפים נוצרו עקב הכנסות שונות משיווק אשר נועדו לממן ביצוע עבודות פיתוח קרקע לבניה חדשה למגורים בקרב אזורים ומגזרים שונים (בין היתר כ-1.69 מיליארד עודף לקידום ופיתוח קרקע במשקים סגורים), כאשר התשלום מבוצע על-פי קצב התקדמות ולאורך מספר שנים. בנוסף נוצרו העודפים עקב התקשרויות ארוכות טווח שונות נוספות לעניין פיתוח הקרקעות והבנייה בישראל, הן לצרכי דיור והן לצרכי מבני ציבור. חלק מהעודפים משמשים למימון הסכמים ארוכי טווח עם חברות עמידר ועמיגור לעניין ניהול הדיור הציבורי ותחזוקו, וכן משמש העודף למימון רכישת דירות לדיירי הדיור הציבורי (למעלה מחצי מיליארד שקל), לאחר שישנה יתרה שטרם שולמה לחברות שמבצעות את הרכישה נוכח הימשכות הליכים.
- כ-502 מיליון שקל עודפי משרד הבינוי והשיכון - העודפים נובעים מהעברת יתרת תקציב האשראי משנים קודמות לצורך מימון תוכנית ההלוואות לדיור מכוח החוק בנושא, ועבור מימון העמדת אשראי לצעירים יוצאי אתיופיה לשילובם המיטבי בחברה הישראלית.
- כ-368 מיליון שקל עודפי הוצאות פיתוח של הממשלה - העודפים נובעים בעיקרם מהתקשרויות שטרם שולמו של תאגיד השידור (עודפים בכ-167 מיליון שקל) לרכש נדלן, ציוד הפקה והפקות ובוצעו בהתאם לתהליך הקמת התאגיד. חלק מההתקשרויות נוגעות למפרק רשות השידור ותקצוב לרכישת פנסיות גישור לפורשי הרשות שטרם הסתיימו או חצו שנת תקציב. בנוסף נובע חלק ניכר מהעודפים מהתקשרויות שוטפות שטרם שולמו (כ-108 מיליון שקל) בגין רכש מניות של הבנק האסייני להשקעות בתשתיות במסגרת השתתפות ישראל בארגון לפיתוח בינלאומי שבבנק העולמי.
- כ-1.4 מיליון שקל עודפי בחירות ומימון מפלגות - העודפים נוצרו עקב התארכות לא מתוכננת של פרויקט שיפוץ ופיתוח של המרכז הלוגיסטי של ועדת הבחירות. במסגרת התוכנית מתוקצבים גם מיזמי מחשוב חוצי שנת תקציב.
מוקדם יותר אישרה הוועדה הקלות במס על תרומות ל-69 עמותות חברתיות, שעוסקות במטרות ציבוריות, שאינן מתוקצבות ישירות ע"י המדינה, זאת בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בין העמותות שאושרה להן ההטבה: מוסדות חינוך, רווחה, תרבות, בריאות, דת, סעד, ספורט, הגנת הסביבה, מדע, קליטת עלייה וגופים שעוסקים במניעת אבטלה.
|
