חברת גבאי מניבים טוענת כי להרשעת המנכ"ל שלה, יוסי גורדון, בתיק הקרטל הנוגע לבניית ממ"דים בעוטף עזה לא צפויה להיות השפעה על פעולותיה העסקיות.
בהודעה שמסרה לבורסה (יום ה', 13.9.18) טענה החברה כי העבירה שבגינה הורשע גורדון נעשתה לפני יותר מעשר שנים, בעת שכיהן בתפקיד בארגון אחר. "המנכ"ל ידע את החברה כי בכוונתו לערער על ההרשעה. להערכת החברה, לא צפויה להרשעה הנ"ל השפעה מהותית על פעילות החברה", לשון ההודעה לבורסה.
כפי שפרסמנו מוקדם יותר, גורדון, שהיה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום מנכ"ל התאחדות הקבלנים, הורשע יחד עם ההתאחדות, עם שלושה בכירים נוספים של ההתאחדות ועם 11 קבלנים ביצירת קרטל בלתי חוקי בשנת 2008, שבמסגרתו לא הוגשו הצעות לבניית ממ"דים ביישובי עוטף עזה.
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
משה יועד הכהן הרשיע את כל הנאשמים, אם כי חלקם הורשעו רק בחלק מן העבירות שיוחסו להם. מצד התאחדות הקבלנים הורשעו הנשיא דאז, ניסים בובליל; המנכ"ל דאז גורדון; אשר גרין, שהיה סגן הנשיא ויו"ר אגף בנייה חוזית; ודוד שחף, שהיה סמנכ"ל ההתאחדות ומנהל אגף תשתיות ובנייה חוזית. הקבלנים שהורשעו (יחד עם החברות שבבעלותם) הם: יואב קן-תור, רועי נגרי, אברהם יקואל, יוסף קנר, אופיר אשר, יוסף נוימן, אליהו קולן, אלישי נחום, יוסף שמרוני, סימון אוזן ועיסם סלטי.
כתב האישום עוסק ביישום החלטת הממשלה מפברואר 2008 בדבר הקמת ממ"דים בדירות המצויות בשבעה מתחמים ביישובי עוטף עזה. במכרז שפורסם כעבור חודש נבחרו 14 קבלני מדף, עליהם ניתן יהיה להטיל את ביצוע העבודות. אולם במאי התברר שאיש מהם לא הגיש הצעה לביצוע בפועל של בניית הממ"דים.
מספר ימים לפני כן קראו בובליל וגורדון לקבלנים "לשקול ולבחון היטב את השתתפותם במכרזים ממשלתיים, בהם לא בא לידי ביטוי פיצוי נאות בגין ההתייקרויות במחירי התשומות, דבר העלול לגרום לחברות נזקים כספיים כבדים, ולעיתים, בלתי הפיכים". ההתאחדות גם פרסמה בעיתונות מודעה בחתימתו של בובליל, בה חזרה על קריאתה. ההתאחדות טענה, כי על הממשלה לפצות את הקבלנים על הזינוק של פי ארבעה במחירי הברזל שנרשם באותה עת.
במקביל, התקיימו במשרדי ההתאחדות לפחות שתי פגישות עם כמה מקבלני המדף של עוטף עזה, ולטענת המדינה - הם התבקשו בהן שלא לגשת לשלב ב' של המכרז. לגבי הקבלנים טענה המדינה, כי באותם ימים הם הגיעו להסכמה שלא להגיש הצעות לביצוע העבודות, וכאמור - כך אכן אירע.
טענתם העיקרית של בכירי ההתאחדות הייתה, שהם פעלו בגלוי, בכנות ובליווי של ייעוץ משפטי, ולכן לא ניתן לייחס להם הסדר כובל. הכהן דוחה טענה זו באומרו, כי לא הוכח שניתן ייעוץ משפטי שאישר את המכתב של בובליל וגורדון; לא ניתן לקבל את הטענה כאילו לא ידעו שהם עוברים על החוק; ושיש מקרים בהם עבירות נעשות לאור יום ולאו-דווקא במחשכים. עוד הוא מדגיש, כי אין צורך להוכיח שקריאה לעשיית קרטל אכן הניבה פעולה שכזאת על-מנת להרשיע בעבירה.
"השאלה אינה האם מאבקה הכללי של ההתאחדות יכול היה לפגוע בתחרות אלא האם קו הפעולה שעולה מהמכתב והמודעה היה בעל פוטנציאל לפגוע בתחרות. מסקנתי היא שקו פעולה שענייננו אי-הגשת הצעות למכרזים בשל תנאיהם הכלכליים, הינו בעל פוטנציאל מובהק וברור לפגוע בתחרות. בסופו של יום נאשמי ההתאחדות לא הציגו כל טענה שיש בה כדי לשנות ממסקנה זו", אומר הכהן.
"במסגרת פרסומים אלה המליצה התאחדות הקבלנים בפני חבריה על קו פעולה שהיה בעל פוטנציאל לפגוע בתחרות. אף אם הנאשמים היו מוכיחים כי גורמים שונים ברשויות המדינה פעלו באופן לא ראוי או לא הוגן, הרי שאין בכך כדי להצדיק ביצוע פעולות שהינן אסורות לפי דיני ההגבלים העסקיים". הכהן מוסיף וקובע, כי בובליל וגורדון נושאים באחריות לפעילותה של ההתאחדות מכוח תפקידיהם הבכירים בה.
