חשבון-נפש יהודי
בתפילה לשנה טובה

מוקדם יותר קיימו המוני בית ישראל את מנהג הכפרות על התרנגולות, אולם רובם עשו פדיון-נפש במטבעות שנתרמו לצדקה.

המקוואות התמלאו בגברים שבאו לטבול ערב יום הכיפורים כדי להיטהר מטומאה וגם משום תשובה. בחלק מקהילות ישראל אף התקיים מנהג המלקות בו אנשים היכו את חבריהם קלות בשוט ככפרה על עוונות.

לפני תחילת הצום - סעודה מפסקת. הרבנים פסקו באשר לאדם חולני, כי מוטב לצום ביום הכיפורים ולשכב במיטה מללכת לבית כנסת, אם כדי להחזיק מעמד יש צורך באכילה ושתייה, כי הצום הוא מצווה מן התורה וחמור יותר מהתפילה.

לקראת החג מדליקים רבים נרות נשמה, ויש אף שהדליקו נרות ליום הכיפורים. בנרות אלה נהוג לערוך הבדלה בצאת הצום.

אמש ולפנות בוקר התקיימו סליחות המוניות בכותל המערבי. המקום היה גדוש בהמון אדם וכן סביבות העיר העתיקה, כמו גם בתי הכנסת שהיו מלאים. מהקרן למורשת הכותל המערבי נמסר כי אמש הגיעו לכותל כמאה אלף איש, ובכל ימי הסליחות - מעל מיליון.

עם תחילת הצום מתחילים המונים לזרום ולגדוש את בתי הכנסת לאמירת "כל נדרי" ותפילת ערבית של יום הכיפורים. בחלק מן המקומות אף מתקיימות תפילות במתנ"סים ובמקומות ציבוריים.

מניין ייחודי לכיפור יתקיים מעל הכותל במתחם המשמש את משטרת ישראל כתצפית על הר-הבית. המניין נוסד על-ידי הרב שלמה גורן וכ-120 מתפללים קבועים מצטופפים בו ומתפללים בנוסח שהיה מקובל בהר-הבית, על-פי פסיקת הרב גורן. אין עונים 'אמן' ו'ברוך הוא וברוך שמו' בברכות. במקום 'ברוך אתה ה' המלך הקדוש' אומרים 'ברוך אתה אלוהי ישראל מן העולם ועד העולם, ברוך אתה ה' המלך הקדוש', והקהל עונה 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' במקום ה'אמן'. ההשתחוויות פרקדן נעשות ללא חציצת מחצלת בדיוק כפי שהיה מקובל בבית המקדש.

ברחבת מערת המכפלה בחברון הוקם מאהל ענק בו יתארחו מאות מבקרים במהלך יום כיפור. המאהל כולל: אוהלים, מיטות שטח, כסאות וכן שולחנות לסעודה המפסקת.

קודם לכניסת הצום מתקיימת בבסיסי הצבא סעודה מפסקת בשרית עשירה, המסתיימת בפרק זמן המאפשר לטבחים הצבאיים לסיים את הניקיונות קודם לכניסת הצום.

באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל נערכו ליום הכיפורים. בערב היום אוכלים החיילים שתי ארוחות הכוללות מגוון רב של אבות מזון. את הסעודה המפסקת פותח מרק אטריות צח, בורקסים הממולאים בתפוחי אדמה ומבחר סלטים. במנה העיקרית בחרו החיילים בין צלי בקר ברוטב פטריות, ירכי עוף בעשבי תיבול ושום, אורז עם לקט ירקות ותפוחי אדמה אפויים. לפני הצום, המליצו באט"ל, לשתות חצי כוס מים עם תמצית תה, ללא סוכר.

חדרי האוכל הצבאיים והשק"ליות (קנטינות צבאיות) סגורים במהלך כל החג. צה"ל מאפשר לחיילים אשר אינם צמים קבלת מנות אוכל אישיות קודם הצום. לרוב המדובר במנות קרב, ואולם רוב החיילים שאינם צמים מעדיפים להיות ניזונים ממזון שקנו, או הביאו מביתם קודם לצום.

הרבנים הצבאיים וסגל הדת הצטוו להישאר בכל בסיסי הצבא, ולצורך המשימה אף גויסו 150 חיילים מישיבות ההסדר הנמצאים בשירות ללא תשלום בגיוס מילואים. אליהם יצטרפו מורים חיילים שיתגברו בתפילות את אנשי הרבנות הצבאית.

הרב הצבאי הראשי, תא"ל איל קרים, הורה לדאוג לשליח-ציבור בכל בסיס, והרבנויות השונות אף דאגו להקמת עזרות נשים לחיילות ונשות אנשי הקבע וחיילי המילואים, בבתי כנסת בהם מתפללים במהלך שאר ימות השנה רק חיילים.

באגרת לחיילי צה"ל כתב הרב קרים: "יום אחד בשנה כולנו מבקשים להניח בצד את ההגדרות, ההבחנות, התיוגים והשיוכים המגזריים למיניהם, ולהתכנס יחד לתפילה משותפת. התכנסות משותפות זו מובילה אל הרובד השני והעמוק יותר בעיניי של תפילת הציבור, אשר מחייב לחשוב גם על תוכן התפילות. כאשר התפילה היא תפילה פרטית, תפילת ה'אני', מתמקד כל אחד בבעיותיו שלו. ומטבעו של עולם, דברים המטרידים אותי לא בהכרח מטרידים או מעסיקים את חבריי. אך תפילת הציבור מבקשת לקבוע מהם התכנים החשובים לכולנו; מהם היעדים שאותם כולנו יחד מבקשים להשיג. תפילת הציבור מייצרת עבור כולנו את ההזדמנות להתבונן במכנה משותף הרחב ביותר: האם מישהו מאיתנו אינו מתפלל לשלום אמת עם כל שכנינו? האם יש מי שאינו מייחל לכינון חברת מופת ערכית וישרת דרך, ברוח מצות 'ואהבת לרעך כמוך' שעליה אמר רבי עקיבא שהיא 'כלל גדול בתורה'? האם יש מישהו שלא יצטרף לתפילה לשלומם ולהצלחתם של חיילי וחיילות צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון העומדים על המשמר? וכך, בעזרתה ומכוחה של תפילת הציבור, הולכות ונופלות מאליהן המחיצות המבדילות בינינו במהלך ימות השנה. בעזרת מעט התבוננות, אנחנו שמים לב לפתע כי לכולנו ערכים משותפים ומטרות משותפות שבשמם ולמענם אנו פועלים יומם ולילה. על התפילה הזו הבטיח הרמב"ם כי תפילת הציבור נשמעת תמיד".

על-פי פקודות מטכ"ל, כל חייל הרוצה בכך, מורשה לנעול נעליים שאינן נעלי עור, כמתחייב מן ההלכה היהודית. לקראת סיום הצום יתקעו בכל בסיסי צה"ל בשופרות, שנשארו בבתי הכנסת מהימים שקדמו לראש-השנה.

כמתחייב בפקודות הצבא, הרבנות הצבאית החלה במסע התעוררות נרחב ביחידות הצבא השונות עוד בתחילת חודש אלול. מעבר לפעילות ההסברתית חילקה מחזורים ליחידות השונות, ודאגה לפזר בעלי תפילה ברוב בתי הכנסת. המטרה היא שלפחות ביום כיפור, בכל מקום שיהיה בו מניין יתאפשר לספק גם שליח ציבור ראוי.