לפני עשרות שנים שמעתי, בהרצאה באוניברסיטת חיפה, כיצד הרב מרדכי ("פופיק") ארנון מגלה את הרגע בו החליט סופית לחזור לתורת ישראל ולזנוח את עולם הסחי של הבוהמה וה"בידור" הישראלי. הרב ארנון טען אז כי ה"קש ששבר את גב הגמל", כדי להכניסו לעולם היהדות, התרחש בהופעתו הבידורית האחרונה כחילוני. באותה הופעה געש הקהל סביב כל בדיחה עלובה ששמע ממנו והוא המשיך והשמיע דברי הבל גדולים יותר עד שייווכח עד לאן ייפול הרף הכי נמוך של הקהל שלפניו. לבסוף, משנגמרו לו המילים, הוא השמיע גיהוק וולגרי ולפתע התרומם "הר הגעש" האנושי והרעים במחיאות הכפיים שלו, יותר מבכול שאר רגעי הבדיחות העלובות ששמע מארנון, קודם לכן. ארנון החליט באותו רגע שעליו פשוט לברוח מהעולם התת תרבותי הזה לאוהלה של תורה. באותו רגע חש ארנון מה נמוך השפל ה"תרבותי" של העולם החילוני. בסיפורו של הרב ארנון נזכרתי במוצאי שבת האחרונה - פרשת "בחוקותיי תשע"ח, כאשר נטע ברזילי זכתה באירוויזיון האירופי והקהל הישראלי פתח בשאגות הידד וצהלה שנמשכים בחגיגות מטורפות עד רגע כתיבת שורות אלה.
