העדר השוויון מחוק יסוד הלאום אינו פוגע בכהוא זה בזכות לשוויון - אומר (יום ג', 9.10.18) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי. הוא הסביר, כי החוק החדש נמצא באותו מעמד כמו חוקי היסוד הקודמים - כולל הזכות לשוויון הנגזרת מחוק כבוד האדם וחרותו. הוא דיבר בכנס פורום קהלת על חוק הלאום. במישור הציבורי, העיר נזרי, מן הראוי היה שהשוויון ייכלל בחוק - אך מבחינה משפטית אין לכך משמעות.

נזרי אמר: "צריכה להיות משמעות לכך שיש בעולם רק דמוקרטיה יהודית אחת, ויש גם להבין שמדינה יהודית לא יכולה להתנהל כמו שטעטעל [עיירה] אלא להתבסס על יסודות דמוקרטיים. כאן יש פספוס גדול: חלקים בשמאל חוששים לומר בפה מלא שאנחנו מדינה יהודית, וחלקים בימין חוששים לומר בפה מלא שאנחנו מדינה דמוקרטית. יש משמעות לסמלים שמבצרים את היותה של ישראל מדינה יהודית ולא מדינת כל אזרחיה - ויש משמעות גם להכרזה על כך שהיא מעניקה שוויון לכל אזרח.

"גם ברמה המשפטית אין ולא צריכה להיות סתירה בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית, והאבחנה היא בין זכויות קולקטיביות לבין זכויות הפרט. זכויות קולקטיביות יש רק לעם היהודי במדינת ישראל, וזו הגדרת לאום שקיימת גם במדינות אחרות. יש זכויות פרט שלא סותרות כלל את הזכויות הקולקטיביות; אלו צריכות להיות לכל אזרח באשר הוא.

"התחושה שיש לחלקים בימין, שאם אנחנו מדברים על זכויות פרט זה פוגע בזהות היהודית - זו תחושה מוטעית, שרק תפגע במי שרוצה לשמור על מדינה יהודית. אנחנו הבאנו לעולם את התפיסה של 'בצלם אלוקים עשה את האדם' ולא צריך לפחד מזה. מי שאינו יהודי - נכון, אין לו זכות להגדרה עצמית קולקטיבית, אבל זה לא פוגע בשום זכות שלו כאזרח".

לבסוף הסביר נזרי מדוע הייעוץ המשפטי לממשלה לא התנגד לחוק, באומרו שתפקידו הוא לסייע לדרג הנבחר לבצע את מדיניותו במסגרת החוק. "צניעות משפטית היא מעלה", הוסיף. לדבריו, השיחות שניהלו אנשי הייעוץ עם הדרג המדיני הביאו לכך שהחוק אינו פוגע בשוויון. הוא הוסיף, כי השיח סביב הביקורת השיפוטית על חוק הלאום, מוכיח את הצורך להעביר את חוק יסוד החקיקה ולהשלים את החוקה; "אקמול לא יעזור פה, צריך טיפול שורש".