הספר מתחיל בתיאור מצבה של ישראל שהולך ומידרדר כאשר 89% מתושביה מרוצים מחייהם... לפי דברי הנשיא, המדינה הולכת ומקבלת ציביון שבטי של 4 שבטים שיהיו דומים בגודלם - חילונים, דתיים לאומיים, חרדים וערבים. תופעה זאת, שהיא מסוכנת לכשעצמה, מאיימת על אושיות המדינה כאשר מנהיגי המדינה והשבטים עושים ככל יכולתם להקצין את עמדות השבטים, לצמצם עד כמה שאפשר את המשותף ולהדגיש את המפריד. שום מדינה לא יכולה להתקיים בלי אתוס משותף, בלי ערכים דומים, בלי אחווה בין תושביה. שווייץ הייתה גם כן מורכבת מארבעה עמים - גרמנים, צרפתים, איטלקים ורומנשים, וקבעה עצמאות כמעט מוחלטת לקנטונים המהווים את הקונפדרציה ההלווטית. יש לה 4 שפות רשמיות וכל העולם סבור שהם מופת לסובלנות ואחידות תוך שמירה על השוני. אלא שזה כבר מזמן לא כך. למעלה מ-70% מהאוכלוסייה מדברת בבית בעיקר גרמנית, כעשרים אחוז צרפתית, 8% איטלקית ופחות מאחוז אחד רומנשית. למרות השוני, העצמאות של הקנטונים והשלווה הפסטורלית, שווייץ הפכה למעשה למדינה גרמנית עם מיעוט צרפתי ניכר, אך מי שנותן את הטון הם בעיקר הגרמנים השוויצרים. יוגוסלביה התפוררה במלחמות עקובות מדם לשמונה מדינות, לרבות קוסובו ורפובליקה סרפסקה, צ'כוסלובקיה התפצלה בדרכי שלום לצ'כיה וסלובקיה, ברית המועצות התפרקה וכך גם כל המדינות הרב-לאומיות.