נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט (בדימ.)
אליעזר ריבלין, קובע כי מספר התלונות הממוצע שהוגשו נגד שופטים עמיתים, במהלך שנתיים לאחר מועד מינויים, גבוה יותר מאשר בשנתיים לפני פרישתם וגבוה מהתלונות נגד שופטים מכהנים באותה תקופה.
נוהל גיוס השופטים העמיתים למערכת המשפט נוסד בשנת 2014 ובמסגרתו התאפשר לשופטים שפרשו לגמלאות לשוב אל כס השיפוט תמורת שכר נאה של כ-400 שקל לשעה.
על 16 שופטים עמיתים לא הוגשו כלל תלונות במהלך השנתיים שקדמו למועד פרישתם לגמלאות. על 7 שופטים הוגשה תלונה אחת, על 3 שופטים הוגשו 2 תלונות, על 2 שופטים הוגשו 3 תלונות, על שופט אחד הוגשו 4 תלונות, ועל שופט נוסף הוגשו לא פחות מ-7 תלונות.
לדברי ריבלין, תופעת ריבוי התלונות על שופטים עמיתים לאחר מינויים היא תופעה חמורה אשר חשוב לפעול לצמצום היקפה. עוד רמז לכך שבקרב השופטים העמיתים ישנה מודעות לקויה לכך שאיכות התפקוד שלהם נמדדת על-פי קריטריונים רבים ולא רק על בסיס מספר התיקים שסגרו.
"על-מנת לתרום להשגתו של יעד זה מומלץ לשקול תכנון השתלמויות ייעודיות לאוכלוסייה ייחודית זו על-ידי המכון להשתלמות שופטים. במסגרת השתלמויות מסוג זה מוצע כי יידונו האתגרים היום-יומיים עימם נדרשים שופטים אלה להתמודד. השתלמות מסוג זה עשויה לתרום להטמעתן של נורמות ראויות ולפיתוח מודעותם של השופטים העמיתים לכך שאיכות תפקודם נמדדת בהתבסס על מגוון רחב של קריטריונים ולא רק בהתבסס על מספר התיקים שהצליחו לסגור", ציין.
הדוח שפורסם היום מגלה כי ב-15 שנותיה הראשונות הוגשו לנציבות למעלה מ-10,000 תלונות, מתוכן למעלה מאלף נמצאו מוצדקות.
בין התלונות שנמצאו מוצדקות בולט הנושא של התמשכות הליכים ועיכוב במתן פסקי דין או החלטות. אחוז גבוה יחסית של התלונות מתייחסות לשופטים בבתי משפט השלום, בבתי משפט מחוזיים, בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי משפט לתביעות קטנות.
עוד מציין הדוח כי במהלך השנים נרשמה מגמת ירידה בשיעור התלונות המוצדקות בכלל, ובשיעור התלונות המוצדקות על התמשכות ההליכים ועיכוב בפסקי דין, בפרט. עם זאת, בכל הנוגע לשופטים נגדם הוגשו למעלה מ-5 תלונות, נרשמה דווקא מגמת עלייה בשיעור התלונות המוצדקות.
