מפעילי אתרים המשווקים שירותי זנות ערערו לבית המשפט העליון על הצו לחסום את הגישה אליהם - אך סירבו להיחשף, בנימוק שהם עלולים לעמוד לדין על פעילותם. במקביל טענו המפעילים, כי אין עילה לחסום את האתר משום שמדובר בפעילות חוקית. כך עולה (יום ב', 15.10.18) מהחלטת השופטת דפנה ברק-ארז לדחות על הסף את הערעור על החסימה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט ציון קפאח) הורה במארס השנה לספקיות האינטרנט לחסום את הגישה למספר אתרים המשווקים שירותי זנות. המדינה דיווחה לבית המשפט, כי לא הצליחה למצוא את מפעילי האתרים כדי להזמינם לדיון. לאחר הוצאת הצו, חזרו שניים מן האתרים לפעול בדומיינים אחרים וקפאח הורה לחסום גם אותם. לדיון זה התייצב עו"ד יעקב שקלאר, טען שהוא מייצג את המפעילים אך סירב לחשוף את זהותם. קפאח קבע, כי בעל דין אינו יכול לפנות לבית המשפט מבלי להזדהות וסירב לשמוע את טענותיו של שקלאר.
שקלאר ערער לבית המשפט העליון בשמם של אותם לקוחות אנונימיים, תוך שהוא מסביר מדוע לדעתו יש לשמוע את עמדתם למרות שלא הזדהו, והעלה טענות נגד החסימה ובכללן פגיעה בחופש העיסוק וכן שהפעילות בהם היא חוקית.
ברק-ארז אומרת, כי חוק חסימת אתרים מודע לקושי לאתר את מפעילי האתרים, ולכן הטיל על המדינה רק לנסות ולמוצאם "בשקידה סבירה" ומאפשר לפעול נגדם אם לא יאותרו. "במקרה דנן מבקשים מפעילי האתרים, במידה רבה, לאחוז בחבל משני קצותיו - לא להתייצב בעצמם לדיון, מחד-גיסא, אך לשלוח עורך דין שייצג את עמדתם, מאידך-גיסא. על פני הדברים, איני סבורה כי חוק חסימת אתרים, מבחינת לשונו ותכליתו, מאפשר התנהלות כזו", היא מוסיפה.
עוד מדגישה ברק-ארז את עקרון פומביות הדיון ואומרת, כי עיקרון זה כולל את חשיפת זהותם של הצדדים; מאחר שאין חריג מפורש בחוק המאפשר זאת, לא ניתן לפטור את בעלי האתרים מהזדהות. היא גם דוחה את טענתו של שקלאר נגד החשש שהבעלים יפלילו את עצמם, בציינה שזכות זו היא בעיקרה במשפט הפלילי ולא בהליכים אזרחיים, ומולה ניצב הצורך להגן על אינטרסים חברתיים חשובים. גם חיסיון עו"ד-לקוח אינו מועיל כאן, משום שהוא אינו חל על זהותו של הלקוח.
ברק-ארז עומדת גם על קשיים מעשיים בניהול הליך כאשר זהותו של אחד הצדדים ידועה לכל היותר לבית המשפט: מי ישלם הוצאות? כיצד ניתן לדעת שמדובר בבעל דין אמיתי? כיצד ישמור הצד שכנגד על זכויותיו הדיוניות? האם תתאפשר אנונימיות רק למי שמיוצג בידי עורך דין? כיצד יאותרו עדים וראיות? לאור כל אלו קבעה ברק-ארז, כי דינו של הערעור להידחות על הסף. את המדינה ייצגו עוה"ד שירי רום, אפרת גולדשטיין ואיתי
גוהר.
