ועדת המשנה לכוח אדם ולמשאב האנושי בצה"ל קיימה (יום ד', 17.10.18) דיון מעקב על הרפורמה בשירות הרפואי בצה"ל, אשר אמורה להעביר חלק גדול מהטיפול הרפואי לאחריות קופות החולים. הדיון היה בהשתתפות ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, אלוף איציק תורג'מן, קצין הרפואה הראשי, תא"ל ד"ר טריף בדר, וחמישה קציני רפואה ראשיים לשעבר - ערן דולב,
משה רוח, ח"כ לשעבר
אריה אלדד, גיורא מרטונוביץ ונחמן אש.
היו"ר
אמיר אוחנה פתח את הדיון: "נושא שירותי הרפואה בצה"ל הוא נושא מעמיק וחשוב, ועל כן אנו מקיימים עליו דיון שני בתוך כחודש. נקודת המוצא שלנו היא ששירותי הרפואה שניתנים למי שמגנים עלינו הם ברמה מחפירה וזו תופעה שמלווה אותנו כבר עשרות שנים. לאחר עבודת המטה שערך פרופסור שפירא, אשר נמצא בחו"ל ולכן לא נמצא כאן היום, הוחלט על מהלך שעיקרו מעבר למיקור חוץ. המטרה היא להבטיח את השירות הרפואי שהחיילים ראויים לו, במסגרת תקציבית ראויה וסבירה, ותוך, כתמיד, ניהול סיכונים והערכות".
נחמן אש: "אי-אפשר להפריד את אחריות חיל הרפואה בין החרום והשגרה והוא חייב להמשיך להיות אחראי על בריאות החיילים בעתיד בכל תצורה. יש לחיל-הרפואה מומחיות בטיפול בנזקים ייחודיים לחיילים, וגם מומחיות בהבנה אם מצב החייל מאפשר הצבה במקום מסוים או מילוי משימה מסוימת. אני מסכים עם הקביעה ששירותי הרפואה הניתנים כיום אינם מספיק טובים, ובעולם אידיאלי לחיל-הרפואה היו ניתנים כל המשאבים והטיפול היה ניתן כולו במסגרת הצבא, אבל כיום הצבא צריך לקנות יותר שירותים חיצוניים, תוך הבהרה שהאחריות וההובלה הן עדיין של צה"ל".
גיורא מרטונוביץ: "את אנשי הקבע אפשר להעביר לקופות, ואין בכך עלויות נוספות, כי ממילא הם משלמים מס בריאות, נוח להם יותר ללכת לרופא משפחה בערב, והתחלואה שלהם היא של מחלות כרוניות ורפואה שניונית. לגבי חיילי הסדיר, אנחנו פה בקונצנזוס שהם צריכים להישאר באחריות ומומחיות חיל-הרפואה, ללא הבדל בין לוחמים לעורפיים, תוך מתן משאבים ושיפור ניכר בשירות. החלק הזה חייב לשוב לשולחן השרטוט של קרפ"ר".
אריה אלדד: "אני חושב שסך הכל השירות הוא טוב, בוודאי ביחידות השדה, ולא הייתי משתמש בביטוי רמה מחפירה. צריך לזכור שבאזרחות הולכים לרופא בשביל אנטיביוטיקה ואילו לרופא בצבא פעמים רבות הולכים בשביל פטורים וגימלים. חייל סדיר צורך פי שלושה עד עשרה שירותי רפואה מאשר בן גילו בריא באזרחות, ושיפור תשתיות ונגישות לא יעלה את שביעות הרצון, אם הוא מקבל טיפול, ואפילו מצוין, אבל לא קיבל את הפטור שרצה".
ערן דולב: "אמנם מדובר על מיקור חוץ ולא על הפרטה, זה ברור, ובכל זאת, לצבא לא תהיה שום שליטה על רופאי קופת חולים - לא מבחינה אתית, מוסרית או ערכית. רופא ייתן לחייל מה שהוא רואה לנכון, ולא יסכים להתחשב בארגון או במשימותיו. לא רק שהחיפזון כאן, להערכתי, הוא מהשטן, אלא אם תבוצע הרפורמה כי שוועדת שפירא מציעה, לדעתי לא תהיה דרך חזרה מזה".
משה רוח: "זה שוועדת שפירא לא בחנה או תיעדפה חלופות זו עבודה שאיננה רצינית. לקחת עבודה שכזו ולהפוך אותה לתוכנית עבודה לביצוע יש בכך רמת סיכון גבוהה מאוד".
תא"ל בדר: "הבעיה היא לא ברפואת החרום אלא ברפואת השגרה שטעונה שיפור. גם ברפואה האזרחית יש דיפרנציאליות בין ת"א לבין הפריפריה, ובפריפריה לדעתי השירות לחיילי צה"ל הוא יותר טוב, ואני אומר את זה כתושב חורפיש. הבעיה גם איננה בחיילים הקרביים - להם יש רופא צמוד על 300 איש, דבר שאין באף יישוב בישראל. במערכת האזרחית משך זמן המתנה הולך ומחמיר בעוד במערכת הצבאית, גם בעורף, הוא הולך ומשתפר". ח"כ
עפר שלח (יש עתיד) פנה אל תא"ל בדר: "המצב שאתה מתאר לא מצריך את השינוי הקרדינלי שהציע ועדת שפירא. האם עמדתך המקצועית הייתה להתנגד למסקנות, שאומצו ע"י הרמטכ"ל, ללכת למיקור חוץ?". תא"ל בדר שתק, וחברי הוועדה כולם אמרו כי שתיקתו היא תשובה רועמת.
לאור תגובת חברי הכנסת ביקש תא"ל בדר להוסיף: "האם יישום המלצות הוועדה ייתן פתרון לבעיות? התשובה היא כן, אבל האם יש פתרונות אחרים שאפשר ליישם אותם? התשובה היא גם כן. אני בניתי תוכנית אסטרטגית שלמה לשיפור שירותי הרפואה, דרך שיפור כוח אדם, המחשוב והתשתיות. אנו נמצאים בתהליך שיפור כבר כיום, ובמקביל מעורבים בתהליך יישום המלצות ועדת שפירא. אני לא מתנגד למהלך אבל רוצה שהרכבת תיסע לאט ובזהירות, שנבנה את הנוסחה הטובה ביותר להעביר מקל טיפולית, בשום אופן לא של אחריות. אני אמשיך להיות אחראי על בריאות חיילי צה"ל, אבל אני גם יודע לפקח על הרופאים שלי, ולא אוכל לממש את האחריות שלי כלפי הארגון אל מול הרופאים באזרחות, כי אין לי סמכות עליהם".
אלוף תורג'מן: "החלטת הרמטכ"ל ושר הביטחון היא לצאת למיקור חוץ, ואנו בתחילתו של תהליך, שאינו מוגבל בזמן, מול קופות החולים, להבין איך עושים זאת נכון. צה"ל הוא, ולעולם יהיה, האחראי לבריאות חייליו, וזה האינטרס היחיד המובהק שלנו. בסוף ההורים והחיילים משווים אותנו לרפואה בחוץ, ולראייה יש כאלף קבילות בשנה רק על נושא הרפואה. גם אם נגייס עוד רופאים ונשקיע עשרות מיליונים במרפאות, עדיין יישמר פער מקופות החולים, שגם הן משקיעות כל הזמן. אנחנו רוצים שהחייל יפגוש מרפאה ותנאים כמו שהתרגל אליהם עד גיל 18. הבעיה היא אכן מימוש האחריות מול מערכת אזרחית, אבל ברור שאנחנו הקטר של המהלך, ועובדים מול משרד הבריאות לראות איך נכון לרתום את הקרונות".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ
אבי דיכטר: "אף אחד מהקרפ"רים לא אמר שבתקופתו הייתה פריחה או שיפור דרמטיים - כלומר חייבים לעשות שינוי. מאידך-גיסא, כשאני רואה שקרפ"ר כותב 'אני מודאג', אני קורא את זה כ'אני מזהיר'. הובהר לנו שאף שהתקבלה החלטה, אני רק בתחילת תהליך של הבנה מול משרד הבריאות איך בכלל להתקדם עם זה ואיך זה יראה, ולכן אנחנו גם לא יודעים מה אנו צריכים לפקח, אבל כאשר גורם הרפואה הבכיר מזהיר, ודאי שצריך לוודא שזה הפיך".
ח"כ שלח: אני לא מרגיש רשאי לפסוק בנושא המקצועי, אבל מוטרד מאוד מהתהליך בו לא נבחנו חלופות ונראה כי המטרה סומנה מראש. להחלטות כאלה, מעבר לאיכות הטיפול או תחושת החייל לגביו, יש גם השלכות על מודל צבא העם, שאני לא בטוח שנשקלו כאן".
ח"כ אוחנה סיכם: "אסור לעשות צעדים חפוזים כאשר אין דרך חזרה, ומכל הקרפ"רים לשעבר אנו מבינים כי לא נבחנו חלופות, ואף הקרפ"ר הנוכחי חושב שאפשר לטפל בנושא תוך הפניית משאבים בתוך הצבא. הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד כחודשיים, לפני כן תרצה לקבל בכתב את נימוקי הרמטכ"ל להחלטה על המהלך, וכן נבקש כי נציגי הצבא יתייחסו לאי בחינת החלופות, ואיזו התקדמות נעשתה בוועדה המשותפת שלהם עם משרד הבריאות".
