ח"כ
אמיר אוחנה, יוזם הצעל חוק היועמ"שים, העביר ביקורת חריפה על הצעת החוק הממשלתית בדיון (יום ב', 22.10.18) בוועדת חוקה, וקרא לשרת המשפטים שקד לקדם את הצעתו ללפיה תפקיד יועמ"ש המשרד יהפוך למשרת אמון של השר.
"צר לי לומר זאת, אבל הצעת החוק הממשלתית מעקרת את החוק מתוכן, תוך כדי שהיא מאמצת את הנרטיב של המשפטנים ולוקחת את חוק היועמ"שים שמאלה. שרת המשפטים, שמדברת על חשיבות יישום מדיניות ימין, תצטרך לעמוד בדיבורה גם אם זה אומר לעמוד איתן נגד היועמ"שים - ולקחת את הצעת החוק חזרה ימינה ממחוזות השמאל", אמר ח"כ אוחנה בדיון.
כיום, נבחרים היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה בהליך של מכרז, בהתאם לסעיף 19 לחוק. תחילה, מפורסם מכרז בין-משרדי שאליו יכולים להגיש מועמדות משפטנים העובדים בשירות המדינה (ועומדים בתנאי הכשירות והניסיון), וככל שלא נבחר מועמד בשלב זה, מפורסם מכרז פומבי. במסגרת תהליך זה, אין לשר הממונה על המשרד הממשלתי כל נגיעה לתהליך המינוי או השפעה עליו.
יו"ר הוועדה ח"כ
ניסן סלומינסקי: "מטרת החוק היא להבהיר ליועמ"שים מה תפקידם. חלקם לקחו על עצמם תפקיד שהוא הרבה מעבר לשמירה על החוק תוך שהם נכנסים לתחומי אחריות השר בקביעת מדיניות למשרדו או מניעת מדיניות. האיזון הנכון בתפקידם הוא סיוע לשר שהוא נבחר הציבור, למממש את מדיניותו במסגרת מגבלות החוק. החוק יאפשר למנות יועמ"שים שמבינים שזהו תפקידם ללא כל קשר להיבט הפוליטי".
ח"כ אוחנה הוסיף ואמר: "אנחנו, והציבור שלנו, מדברים חזור ואמור על הצורך בסיום שלטון המשפטנים. בדיוק בשל כך הגשתי את ההצעה למינוי יועץ משפטי כמשרת אמון - לחזק את המשילות. והנה, בהצעת החוק הממשלתית פתאום צצה לה ועדת איתור. לא זו גם זו, נדרשת הסכמת היועמ"ש לממשלה, ונקצבה תקופת כהונה של 7 שנים. כלומר - רוב השרים ברוב המשרדים לא ישפיעו על מינוי היועמ"ש שתחתיו יצטרכו לעבוד - וזו איננה שגיאה פרוידיאנית".
"אני קורא לשרה שקד - עדיין לא מאוחר להחזיר את חוק היועמ"שים למסלולו המקורי ולהביא את השינוי שהציבור מבקש מאיתנו", הבהיר ח"כ אוחנה.
המשנה ליועמ"ש לממשלה עו"ד
דינה זילבר הקריאה דברים בשם היועמ"ש לממשלה ואמרה כי הוא ביקש להבהיר את התנגדותו הנחרצת. לאחר מכן הוסיפה: "אנחנו במצב בו מבקשים מאתנו לבחור בין ממלכתיות לבין נאמנות. נאמנות בתקשורת, נאמנות בתרבות, ועכשיו נאמנות במשפט. יש פה מחלוקת אמיתית בין שתי תפיסות: של ממלכתיות שהקימה את חוק חינוך ממלכתי, שירות מדינה ממלכתי שעבר מסקטוריאליות לממלכתיות - של עובדי ציבור נייטראליים, שמחונכים לשרת כל ממשלה נבחרת בגבולות הדין, אל מול תפיסה של נאמנות במשפט ולא נאמנות למשפט ולערכי היסוד שלו אליהם אנו מחויבים. מעבר מתפיסת נאמנות למשפט וערכי המשפט שזה זכויות האדם, שלטון החוק, צדק חלוקתי, ממלכתיות. היועמ"שים המכהנים שירתו את כל הממשלות. הם לא חסם למשילות אלא דלק בגלגלי המשילות. הם החותרים בבטן האונייה ומשיטים אותה בעמל עבודתם לכיוון המתווה ע"י הדרג המדיני: בכל רפורמה כלכלית גדולה, בשוויון בנטל (חוק הגיוס), בחוק המסתננים, בחוק המאבק בטרור, ברפורמת חדלות פירעון, בחוק הנאמנות לתרבות. הנסחים שמגשימים את רצון הממשלה ומתרגמים אותו לשפה משפטית הם היועמ"שים". בהתייחסה לקציבת הכהונה אמרה כי "הסיבה המצוינת במטרת החוק היא שבמכרז אין נגיעה לשר במינוי. איך זה מסתדר עם קציבת כהונה ל-7 שנים. יש פה חוק שקורס לתוך עצמו. משמעות הצ"ח היא הפיכת היועמ"ש למשרת אמון. הצ"ח היא דרדור השירות הציבורי משירות מקצועי א-פוליטי וניטרלי למשרת אמון שמצופה לקרוץ לדרג הפוליטי על כל צעד ושעל".
עו"ד גיל ברינגר יועץ לשרת המשפטים: "הדברים נאמרים גם על דעת השרה. לפי חוו"ד של הייעוץ המשפטי לוועדה שהיועמ"ש משרת את המשרד הממשלתי והשר המכהן אבל מחויב להביא שיקולים רחבים, ממלכתיים כמי שמשרת את הציבור בכללותו. זה מרמז על מתח שלא ברור איפה הוא קיים בין היועמ"ש לבין השר המכהן. מי שמקפיד על שלטון חוק ועל הממלכתיות הם לא היועמ"שים אלא הממלכה והשרים עצמם הם ייצוג נאות לממלכתיות. עוד נקבע בחוו"ד שהדברים אינם עולים בקנה אחד עם ועדת אברמוביץ' שמסקנותיה בכלל נדחו, כולל דיון ספציפי בתפיסת היועמ"ש כשומר סף או שליח ציבור ונושאים אלו ירדו. השאלה היא האם עדיין יש ממשלה בישראל והיועמ"שים לא מדלגים מעל הנבחרים והבוחרים אלא משרתים את העם בתיווך הדרג הפוליטי הממונה והנבחר. בנוסף, עולות טענות כאילו המנגנון בהצ"ח של ועדת איתור, פוגע בעצמאות היועמ"ש ואני רוצה להזכיר שיועמ"שים בעבר מונו במינוי אישי ולא ראיתי כל פגיעה בעבודתם בחוזקם ובעצמאותם".
היועמ"ש לוועדה עו"ד גור בליי: "יש פה הגברה משמעותית של מעורבות השר במינוי היועמ"ש. בשלב ועדת האיתור מוצע ש-3 מתוך 5 יהיו אנשי אמונו או מי שמונו ע"י אנשי אמונו של השר: המנכ"ל עצמו, נציג ציבור שהוא ממנה, וגם הגורם השלישי הוא איש אקדמיה שממנה השר בהתייעצות עם היועמ"ש לממשלה שיכולתו להטיל וטו במקרה כזה מעטה. אני לא רואה באיזו עילה למעט מקרים חריגים שבחריגים תיפסל הצעת השר לנציג האקדמיה. בנוסף, כשמשנים את שיטת המינוי ומגבירים את השפעת השר הנטייה הטבעית תהיה לרצות אותו, כי אתה חייב לו את המינוי. זוהי סטייה ממדיניות השירות הציבורי שאינו מחויב לשלטון מסוים. בנוסף, לא נכון לומר שהממשלה דחתה מכל וכל את מסקנות ועדת אברמוביץ', להפך, בגדול המלצות צוות היישום אומצו בממשלה".
עוד אמר כי "יש בהצעה מרכיב שמביס את עצמו – מצד אחד המועמד נבחר במעורבות בולטת של השר ומצד שני כהונתו היא בת 7 שנים, ולכן השרים העתידיים צריכים לעבוד עם מי שנתפס כמזוהה עם השר הקודם. בניגוד לכך, במודל הקיים היועמ"ש לא מזוהה עם אף שר ולכן אין לשרים בעיה לעבוד איתם".
ח"כ
בני בגין: "מבדיקתי עולה שבערך ב-2/3 מהזמן ב-15 השנים האחרונות כיהנו שרים שאילו הצעת החוק הזו התקבלה לפני 20 שנה היו מכהנים עם יועצים שלא רק שלא מינו אותם אלא כיהנו עם יועמ"ש שמישהו אחר מינה. המסקנה בקציבת הכהונה היא שהקשר האישי וקשר האמון לא חשוב. אם הקשר הזה לא חשוב-איזו הצעת חוק מביאים? הצעה שמביסה את עצמה. אני יכול להבין את הצ"ח הפרטית אבל מזכיר שאנחנו במבוי סתום בשל עמדת ועדת השרים לחקיקה שמכפיפה אותה לממשלתית. התוצאה היא טיפשית, זה פשוט לא לעניין ולכן מוטב שלא להתקדם בחקיקה ולהחזירה לממשלה. אנחנו לא רוצים להוציא תחת ידי הוועדה הצעת חוק עם סתירות פנימיות".
ח"כ
בצלאל סמוטריץ' (
הבית היהודי): "איש לא מזלזל ביועמ"שים. משפטן כמו כל אדם הוא תבנית נוף מולדתו והיום משפט וערכים הולכים הרבה יחד. קו השבר עובר היום בין אקטיביזם לשמרנות. במשרד המשפטים ובמלייה המשפטי השתרש דנ"א מסוים בשלושת העשורים האחרונים שאותו אנחנו רוצים לשנות. אני נגד קציבת 7 השנים והעדפת עובדי מדינה. אנחנו לא רוצים להחליף את כל היועמ"שים מהיום למחר בצלמנו ובדמותנו אבל לאט-לאט המערכת תיעשה יותר מאוזנת והטרוגנית".
ח"כ
אלעזר שטרן (יש עתיד): "הצ"ח הן במסגרת העלייהום על מערכת המשפט. מהר מאוד היועמ"ש לממשלה יהפוך להיות איש המפלגה כי זה מה שהצ"ח יוצרת. אתם קוראים ממלכתיות ל-7 מנדטים שמחוקקים בהסכמים קואליציוניים. במציאות שבה כל שר ימנה את היועמ"ש הם לא יוכלו להשמיע דעותיהם בוועדה".
ח"כ
מרב מיכאלי (
המחנה הציוני): "אתם רוצים לסלק מהדרך את מי שנועדו לשמור על הממלכתיות ועל הדרך להרחיב את מעגל הג'ובים וטובות ההנאה למעגל המקורבים. בתפקיד הבסיסי לשרת את הציבור אתם בועטים הרגל גסה ואסור שניתן לכך לקרות".
ח"כ
רויטל סויד (המחנה הציוני): "ההקשר בו מוצגת הצעת החוק- מגמה לרסק את כל שומרי הסף. בית המשפט עליון, פרקליטות ועכשיו יועמ"שים. המילה משילות אצלכם היא לעבוד בניגוד לחוק ולהוציא לפועל דברים לא חוקתיים ואנטי דמוקרטיים. יש לכם יועמ"שים מסורים אבל הם רק רוצים שתפעלו במסגרת החוק. אתם רוצים נאמנות עיוורת, חבורה של יסמנים ולא יועמ"שים ולא תוכלו לקבל את זה".
ח"כ
עודד פורר (
ישראל ביתנו): "ככל שהצעת החוק תעלה להצבעה אצביע נגד. יש חשיבות עצומה לקציבת כהונה לכלל המינויים הבכירים בשירות המדינה. התנהלות משרד המשפטים היא פלא- מביא הצ"ח להצבעה למרות שהיועמ"ש לממשלה מתנגד, בעוד שאתמול הצ"ח למניעת קיצור 1/3 לאסירים ביטחוניים נדחית שוב ושוב בשל התנגדות היועמ"ש לממשלה אז כשזה בא מבית מדרשה של מפלגה מסוימת מקדמים ומאחרת לא? אם מתנגדים להצ"ח בגלל התנגדותו זה צריך לחול על הכל".
עו"ד מייק בלס לשעבר המשנה ליועמ"ש לממשלה: "אל תקדמו את החקיקה הזו. שאלתי עצמי איך ייראה הייעוץ המשפטי לשר וקיבלנו את התשובה בדבריו של יועץ השרה שטוען שמסקנות אברמוביץ' נדחו בשאט נפש, רק שנשכחו 7 מילים מהחלטת הממשלה: "ובמקביל עליו לפעול כדי למנוע הפרת החוק".
מני מזוז לא כתב החלטה נוגדת. אלו העובדות". עוד הוסיף כי "כשהיועמ"ש לשר יהיה כמו עו"ד פרטי, במהותו והוא איש של השר בבית המשפט, שופטים יתייחסו אליו כמו עו"ד פרטי. המדינה תאבד את היתרון שיש לה בבית המשפט ותפסיד בבג"ץ".