התנועה להגינות שלטונית חזרה בה (יום ב', 22.10.18) מעתירתה לבג"ץ נגד בחירת חברי מועצת הרבנות הראשית, וזאת בהמלצת השופטים
מני מזוז,
ג'ורג' קרא ו
דוד מינץ.
העתירה טענה, כי הרב הראשי ונשיא מועצת הרבנות, הרב
יצחק יוסף, היה מעורב - במישרין ובאמצעות שלוחיו - בהפעלת לחצים פסולים על חברי הגוף הבוחר, במטרה להנציח את ההרכב היוצא של המועצה. עוד נטען, כי הרב יוסף ושלוחיו לחצו על מועמדים להסיר את מועמדותם כדי להשיג את אותה מטרה. עשרת הרבנים הנבחרים טענו בתגובה, כי העתירה מבוססת על רכילות ושמועות, כתובה בלשון גסה ומשתלחת ובין היתר מכנה אותם "עשרת רבני
הדיל" - רמז לעשרת בני המן.
בפתח הדיון אמר מזוז לראש התנועה, עו"ד מרדכי אייזנברג: "אדוני קצת ירה פה ירייה ארוכה מדי. אדוני עומד פה מול לפחות שני מכשולים מאוד משמעותיים. האחד: יש עתירה שהתשתית העובדתית-ראייתית מאוד מוגבלת, בלשון המעטה - מבוססת על שמועות, מאמר בעיתון ודברים שאין להם תימוכין ראייתיים מקובלים במערכת משפטית. הדבר השני הוא שהעתירה מוגשת בשיהוי מאוד משמעותי" - הבחירות התקיימו בחודש יולי, אך היא הוגשה רק בתחילת אוקטובר, סמוך מאוד לטכס ההשבעה במשכן הנשיא.
אייזנברג טען, שמאז הבחירות הוא התכתב עם הרשויות המוסמכות, אך לא חשף את כל המידע שבידיו כדי למנוע פגיעה בחקירה פלילית אפשרית. עוד אמר, כי הוא מתקשה להשיג תצהירים בשל חששם של הנוגעים בדבר להתעמת עם הרב יוסף. אייזנברג ביקש לקבל ראיה תצהיר שלו-עצמו, ובו עדות שמיעה על "שיחה עם אחד הרבנים החשובים ביותר שממנו שמעתי את הדברים". עוד אמר, כי הקליט שיחה עם רב נוסף, אף בתנאי שלא יחשוף את שמו אלא במסגרת חקירה פלילית.
מזוז השיב, כי אינו בטוח שטענותיו של אייזנברג חורגות מן המקובל במערכת פוליטית, וכי מדובר בהפעלת לחץ ולא בסחיטה פלילית. "אני לא אומר בכך שזה דבר לגיטימי, ודאי לא שזה דבר רצוי. השאלה היא: לא ברור איפה עובר הגבול של המותר והאסור בסוג כזה של דברים, במיוחד שהדברים כאלה פרטיים". כאמור, בהמלצת השופטים חזר בו אייזנברג מן העתירה. את הרבנים הנבחרים ייצגו עוה"ד
אביעד הכהן ומשה יפת.