חסן: יש לי בטן מלאה ואבוא חשבון עם כולם

"אתה יודע מה אני חושב על הפרקליטות. אני לא בוטח בפרקליטות, גם בך אני לא בוטח. מח"ש לא חקרו כמו שצריך, ויש לי בטן מלאה ואני אבוא חשבון עם כולם. גם מיליון דולר הייתי נותן כדי לדעת מי השוטרים המושחתים, כי [ערן] מלכה לא לבד". כך אמר (יום ה', 25.10.18) עד המדינה אלון חסן לעו"ד דן בהט, התובע במשפט רונאל פישר, בהמשך עדותו.

התביעה השמיעה הקלטות של פגישות בין פישר לחסן, אותן הקליט חסן. הוא העיד, כי בפגישותיו עם פישר היה עליו להפקיד את הפלאפון שלו בידי מזכירתו של פישר, ע"י, בשל החשש של השניים מפני האזנות סתר. אולם הוא הטמין בכיסו מכשיר נוסף ובאמצעותו הקליט את השיחות, וזאת בנוסף לשני מכשירי הקלטה זעירים שנשא. "רציתי שלא יהיו שאלות, שלא יגידו שזה לא אני אלא חקיין", הסביר את התנודות בתמונות ובקולות.

בפגישה הראשונה אמר פישר: "זה הולך לכתב אישום, בטוח. זה אפשר לצמצם בשוליים, אולי להוציא שם, אבל זה הולך לכתב אישום. על [חברת] דנה ועל [חברת] קליר הולך להיות כתב אישום - קבלת שוחד, קבלת דבר במרמה, כתב אישום מאוד קשה. ויש עוד שתי פרשיות שהחליטו לחקור - אחת זאת הבוררות ואחת של הכספים של מישוק. ואני מדבר איתך כמו שאני מדבר עם עצמי באמבטיה, בלי בגדים".

"לשלם כסף והכל יימחק"

חסן אמר: "אני רוצה לצאת מהסיפור הזה, ואתה אומר לי שיש כוונה להגיש כתב אישום, אז בכלל. בוא תגיד לי עכשיו במה מדובר". פישר השיב: "150,000 דולר". בעדותו הסביר חסן: "מדובר על שתי פרשיות שרונאל הציע לסגור אותן. אני ניסיתי לבוא להצעה הראשונה - לשלם כסף והכל יימחק. הוא אמר לי שהוא לא יכול, ושבדברים אחרים הוא ינסה למזער נזקים. הוא ידע פרטים שאני לא ידעתי או שלא זכרתי".

בהמשך ההקלטה נשמע פישר אומר: "מה זה משנה אם תשלם עבור שתי פרשיות או ארבע? אתה שואל אתי אם הפרשה מסוכנת לך - התשובה היא כן. אם אני אומר לך עכשיו שתורשע? לא, ממש לא. תקח את השנים, נעשה מלחמה ונצליח בעזרת ה'. [אהוד] אולמרט אמר שהוא לא קיבל שוחד; אז מה? מהנדס העיר, [אורי] שטרית, קיבל שבע שנים [בפרשת הולילנד]". חסן שאל את פישר האם הוא יכול לדבר עם השוטרים, ופישר השיב שאינו יכול לנהל איתם מו"מ ו"אני מפחד יותר ממך".

בעדותו הסביר חסן, שרצה להראות לפישר שהוא מתמקח על המחיר; "גם אם הוא היה אומר לי 50,000 שקל הייתי מתמקח. הוא אמר לי שהוא לא יכול [להוריד במחיר], שזה לא כסף בשבילו, שהוא מעביר את כל הכסף. הוא אמר לי פרטים שהיו בתוך החקירה, שבחיים שלו לא דיברתי איתו עליהם. הוא ידע הכל, כמה ימים אחרי שהשתחררתי! הוא ידע לגעת בדברים שהופיעו בכתב האישום אחרי שנתיים".

בסיום הפגישה סיכמו השניים, כי אם חסן לא יתן לפישר תשובה חיובית בתוך יומיים - יודיע האחרון לשוטרים שהוא מסרב. חסן אמר שיתן את הכסף תמורת סגירת שתי החקירות הללו, אם כי פישר הבהיר לו שייחקר עליהן. "הוא הבהיר לי בדיוק במה מדובר - מישוק והבוררות", הדגיש חסן בעדותו. "הוא השמיע לי את הסכום בבוררות, ואכן זה בדיוק היה הסכום".

"בילדים שלי, שאני אמות"

בפגישה הבאה סיפר חסן על חקירתו בפרשות מישוק והבוררות, ושביקש מאביו את 150,000 הדולרים. "אני רוצה להיות רגוע ולדעת שהסיפור הזה אחרי", אמר חסן. פישר אמר: "אתה חושב שכל בן אדם שנכנס לפה, אני מציע לו את זה? אני צריך לדעת לא ב-100% אלא ב-101%" שהדברים יישמרו בסוד. חסן: "מהבחינה הזאת אתה יכול להיות שקט". פישר: "מה שאמרתי לך - זה מה שיהיה, לא יותר ולא פחות". חסן ניסה להוציא מפישר פרטים על השוטרים להם מיועד הכסף, אך ללא הצלחה.

באותה פגישה אמר חסן, כי טעה כאשר לא נענה להצעתו המקורית של פישר לשלם 250,000 דולר כדי "להרוג את החקירה". פישר הסביר לחסן, כי כתב האישום נגדו יכלול ארבע פרשות: חברת דנה, חברת קליר, מישוק והבוררות; הצעתו הייתה להוריד את שתי האחרונות תמורת השוחד. פישר אמר: "בילדים שלי, שאני אמות, אני מוכן ללכת לפוליגרף". חסן: "אני מאמין לך. כפרה, תחשוב, מחר אתה תריב איתם, אני לא יודע מה יהיה. אתה יצירתי, תחשוב איך אני יכול מחר להיות שקט". חסן הסביר בעדותו, כי ניסה להיפגש עם השוטרים כפי שביקשו חוקרי מח"ש.

בהמשך השיחה אמר פישר, כי החוב יהיה שלו מול חסן אם הדברים לא יעלו יפה: "תקח את הבית שלי, תקח את המכונית" [ולכן אינו צריך לדעת מיהם השוטרים]. חסן ביקש זמן לחשוב, אך פישר השיב שאין לו זמן. חסן הבטיח ש"הכסף שוכב אצלי בבית, אני רוצה להיות שקט". חסן אמר בעדותו, כי פישר אף הציע לממן בעצמו את השוחד לשוטרים, והעיר שאם אכן היה חייב לפישר שכר טירחה כפי שהלה טוען - לא היה היגיון בכך שפישר אף יוסיף כסף מכיסו.

"אתה לא יכול להציע"

בפגישה השלישית שאל חסן האם ניתן להעביר את הכסף בשלבים. "אתה פותח נושא לדיון שאין דיון בו", השיב פישר. גם בפגישה זו ביקש חסן להיפגש עם אותם שוטרים, גם אם לא ישוחחו כלל על התיק - ופישר שוב דחה את הבקשה. חסן: "אני יכול להציע לך?". פישר: "לא, אתה לא יכול. אתה אומר כן או לא. תבדוק אותי: תבוא מחר בשמונה בבוקר - תראה שאין סרט יותר. היום צריך להחליט. לא ידברו אתי על זה". פישר שב ואמר, שהוא עצמו יכול להעמיד את הסכום עד שחסן יוציא אותו מהכספת שלו. עוד הסביר פישר לחסן, כי בתו החיילת זומנה לחקירה משום ששמה מופיע ברישומי הנכסים.

בשאלות השלמה לתחילת עדותו אמר חסן, כי אילון מכלוף - ידידו אותו קישר לפישר - סיפר לו שפישר הוציא ממנו כספים תמורת מידע על תאריך המעצר, כך שמכלוף נעדר מביתו באותו יום. חסן טען, כי לא הייתה הצדקה להגדיר אותו כעד מדינה, משום ש"לא עשיתי שום פשעים אלא הייתי קורבן לסחיטה של עורך הדין שלי והמשטרה".

בתשובה לשאלת סניגורו של פישר, עו"ד עמית בר, שב חסן וטען שאינו רואה את עצמו כעד מדינה. התמורה שקיבל בעד עדותו, אמר, הייתה שלא יוגש כתב אישום על פרשות מישוק והבוררות - משום שהמידע הגיע למשטרה מידי פישר. חסן הדגיש, כי לא ביקש להסיר מעל השולחן את כתב האישום העיקרי נגדו (ממנו זוכה), למרות ש"אני אלוף במו"מ". בר עמד על כך שמדובר בהסכם שמהותו היא של עד מדינה. לדברי חסן, סגן ראש מח"ש, משה סעדה, הבטיח לו שלא יהיה כתב אישום נגדו אם יתברר ששוטרים היו מעורבים בפרשה - אך אמר שאין תיעוד להבטחה זו כשם אין תיעוד למעמד בו חתם על ההסכם עם מח"ש. "היה קשר ברור בין התיק שלי לבין מלכה ופישר", הוסיף.