שופטת בית משפט השלום באשדוד, רבקה שורץ, זיכתה נאשם במכירת אלכוהול לקטין לאחר שקבעה, כי התיקון לחוק העונשין בנושא זה אינו חוקתי.
בנימין דברה הואשם במכירת בירה לנער בן 17 שהופעל בידי המשטרה כסוכן. ההגנה טענה, כי הסוכן נראה כבן 23, וכי מוכרים בבתי עסק סמוכים הוטעו גם הם לחשוב שמדובר במבוגר. עוד נטען לקיומו של פגם בסעיף 193 לחוק העונשין, העוסק במכירת אלכוהול לקטין. שורץ קיבלה את הטענה בדבר הפגם החוקתי ומצאה שדי בו כדי לזכות את דברה.
התיקון לחוק קבע אחריות קפידה על המוכר - כלומר: המדינה אינה צריכה להוכיח שהייתה לו כוונה פלילית, אלא די בכך שמכר אלכוהול לקטין כדי לקבוע את אשמתו. המוכר יזוכה רק אם יוכיח, שהקטין הציג לו תעודה בה נכתב שגילו מעל 18. עוד קבע התיקון, כי המוכר ובעל העסק צפויים למאסר של שישה חודשים אם יעברו עליו.
שורץ אומרת (4.10.18), כי תיקון זה עומד בסתירה לתיקון 39 לחוק העונשין, בו בוטלו עבירות האחריות המוחלטת ונקבעו עבירות האחריות הקפידה. על-פי תיקון זה, אחריות קפידה מחייבת קביעה מפורשת של המחוקק ולפיה העבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילי או
רשלנות, ולא ניתן להטיל עונש מאסר על עבירות קפידה אלא אם הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות.
לדברי שורץ, הסעיף העוסק במכירת אלכוהול לקטין (סעיף 193 לחוק העונשין) יצר במשתמע "עבירה מסוג חדש - מחד היא נעדרת יסוד נפשי, ומאידך המוכר יכול להתגונן כנגדה רק באמצעות הגנה אחת, מצומצת בהיקפה ומעוררת קשיים. במדרג העבירות על-פי סוגן תדורג עבירה זו בין אחריות מוחלטת לבין אחריות קפידה. כך או כך, המצב החקיקתי אינו תקין".
במקביל, ממשיכה שורץ, מנע המחוקק במקרה זה את השימוש בטענת ההגנה של "טעות במצב דברים" הקבועה בחוק העונשין; הוא כאמור מטיל עונש מאסר על עבירת קפידה, בניגוד לתיקון 39; ועונש המאסר במקרה זה אינו הולם את הגדרת העבירה. "כל אלה מעלים שאלה חוקתית, בהיותם נוגדים את חוק יסוד
כבוד האדם וחרותו, אשר מגלם בחובו את הזכות להליך הוגן... מצב דברים זה מוביל למסקנה, כי הסעיף הוא בלתי חוקתי", היא קובעת.
שורץ גם קיבלה את הטענה נגד הפעלת הסוכן שנראה מבוגר משמעותית מכפי גילו, מעשה שלדבריה פוגע בצורה גבוהה ובלתי מידתית בתחושת ההגינות והצדק. המשטרה פעלה בניגוד לפסיקה, הקובעת שעליה להקפיד בצורה מיוחדת בבחירת הסוכן כדי שלא להכשיל את בעל העסק, מציינת שורץ. "האכיפה חייבת להתבצע תוך הקפדה על כללי הגינות ולא על-פי דפוס של פעולה נפסדת, במיוחד כשקיימת אפשרות להאשים ולהרשיע בעבירה הנעדרת יסוד נפשי", היא מדגישה. את המדינה ייצגה עו"ד גלית זימרן, ואת דברה - עו"ד סגי זקס.
