"רונאל פישר סחט אותי יחד עם אנשים במשטרה; באותה תקופה לא ידעתי מי זה ערן מלכה". כך אומר (יום ב', 30.10.18) אלון חסן, בחקירתו הנגדית במשפט פישר. "הפרקליטים בתיק היו מעורבים ואני אוכיח את זה בעתיד", הוסיף.

לדברי חסן, אחרי שחרורו למעצר בית ביוני 2014 וכאשר ראה את הסיקור התקשורתי של הפרשה, הוא הבין שתופרים לו תיק - עובדה שהוכחה על-ידי זיכויו. הוא נתן לפישר אור ירוק לפעול בדרך בה הציע לו לפעול מספר חודשים קודם לכן; חסן סירב לומר מה הבין שבכוונתו של פישר לעשות.

"אם לבן אדם יש כוח להוריד אותם מזה, אז אני מוכן גם אם זה יעלה לי כסף", הוסיף. "הבנתי שיש לבן-אדם הזה [פישר] כוח. אחרי שראיתי במה מאשימים אותי ואת הרוע והעלייהום שעושים עלי, אז אם הוא יידע איך להוריד את האנשים ממני - אז אני אשלם את הכסף, לא בגלל שחס וחלילה עשיתי משהו. הכל נגדך, החוק נגדך, יש לך אנשים מושחתים בפרקליטות ויש לך מושחתים במשטרה. במבט לאחור - אולי חבל שלא שילמתי כסף ולא חסכתי לעצמי את כל הזוועה הזאת. אבל מה לעשות שיש לך אנשים מושחתים במערכת אכיפת החוק?".

סניגורו של פישר, עו"ד עמית בר, אמר לחסן: "אתה התכוונת לתת שוחד". חסן: "עניתי". בר טען, כי חסן הוא שהציע לפישר לפעול בצורה זו ולהפעיל את קשריו. חסן: "כשהפגישה לא מתועדת, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה". לדברי חסן, פישר אמר לאשתו כאשר הוא עצמו היה עצור: "אלון לא שמע לי אז, אני מקווה שהוא ישמע לי עכשיו כשהוא ישתחרר". בר ציין, כי איש מבני משפחתו ומקורביו של חסן לא נחקרו. חסן השיב: "אמרתי לך שהם רשלנים".

חסן יצא נגד התנהלותו של חוקר להב, רז חורש, אשר לטענתו כיבה במתכוון את המצלמה בחקירתו הראשונה והחל לתעד את חקירתו רק מספר שעות לאחר מכן. "במקום שיחקרו אותו, קידמו אותו לקצין!", הטיח. הוא ביקש מהתביעה להציג את המסמכים הרלוונטיים ממשפטו-שלו, ופנה גם לסובל בבקשה שינסה להשיג אותם.

ההגנה הראתה, כי בניגוד לחשדותיו וטענותיו של חסן - אין כל אינדיקציה לכך שפישר היה האיש שסיפר למשטרה על שתיים מהפרשות בהן נחקר. חסן השיב, שאינו סומך על הפרקליטות ועל המסמכים שלה. לדבריו, המסמכים מלמדים על תיאום גרסאות בין גורמי אכיפת החוק במטרה להביא להפללתו. עוד טענה ההגנה, כי חסן ופישר נפגשו כבר ב-11.6.14 - ארבעה ימים לפני המועד בו לטענת חסן נפגשו לראשונה לאחר שחרורו ממעצר, פגישה אשר לא הוקלטה. חסן הכחיש בתוקף ואמר, כי החל מאותו שבוע הקליט את כל שיחותיו עם פישר ומסר למח"ש את ההקלטות. ההגנה הצביעה על מפגש של חסן עם אנשי מח"ש עליו לא העיד; חסן אמר, כי הדבר אפשרי וכי ייתכן שלא זכר את כל המפגשים אחרי למעלה מארבע שנים.

בר ציטט מתוך ההסכם עם חסן, ולפיו הובטחה לו חסינות מפני העמדה לדין על המעשים עליהם יספר. לדבריו, כאשר נתן חסן לפישר אור ירוק - הוא הסכים לתת שוחד לאנשי משטרה. חסן השיב, כי היה עליו להתמודד עם קציני משטרה מושחתים. בר: "אתה חושב שאם היית משלם דרך פישר, כל הראיות שנאספו היו נעלמות?". חסן: "בסוף זוכיתי. עובדה שלא היו ראיות. אז מה הייתה הבעיה בשבילם להגיד שאין ראיות?".

בר: "אתה חושב שהחקירה נגדך נפתחה בגלל פישר?". חסן: "גם אם לא, הוא שפך הרבה דלק, השתמש בהרבה מידע שעלה בשיחות בינינו וראה בזה הזדמנות לסחוט כספים". לדברי חסן, הוא לא התנה את שיתוף הפעולה שלו בכך שלא ייחקרו אביו, אשתו ויתר בני משפחתו.

השופט משה סובל שוב איבד את סבלנותו כלפי התובע, עו"ד דן בהט, אשר דרש שההגנה תוכיח מה הרלוונטיות של שאלותיה על מפגשיו של חסן עם עו"ד בני כץ, שגם הוא ייצג אותו באותה עת. בהט טען, כי כאשר מדובר על פגיעה בחיסיון עו"ד-לקוח - יש להוכיח את הרלוונטיות בכל שאלה. סובל שאל רטורית, האם יש להחיל את אותו מבחן גם על השאלות בחקירה הראשית. לתדהמתו של סובל, בהט השיב בחיוב וטען ש"ההגנה התרגלה במשפט הזה שהיא יכולה לשאול על 20,000 נושאים".

סובל הרים את קולו: "לא מקובל עלי. אם זה יהיה המבחן, החקירה הנגדית תימשך הרבה מאוד זמן, כי על כל שאלה העד יצטרך לצאת ואולי גם התביעה, כדי שלא לחשוף קו הגנה". בהט עמד על דעתו, וסובל אמר שאם לא תהיה ברירה - יפעיל את מבחן הרלוונטיות, שכן התביעה יכולה להתנגד לכל שאלה. הוא רמז, כי ההגנה תוכל להעלות התנגדויות דומות בעת החקירות הראשיות בהמשך.