פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) טענה בצורה חסרת תקדים, כי היא רשאית שלא להראות מסמך לשופט שדרש לראותו. הפרקליטות טענה שהמסמך אינו רלוונטי להגנתו של הנאשם, אך כאשר הועבר לבסוף לעיונו של בית המשפט - התברר שעל פניו הוא אכן רלוונטי. כך מגלות (יום ג', 29.10.18) שתי החלטות של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים,
משה דרורי.
עו"ד ראשד זועבי, המייצג את מקסים שפירא בהליך המתנהל בבית משפט השלום בירושלים, הציג שני מסמכים סותרים של מח"ש בעניינו של מרשו. בינואר 2015 כתבה המחלקה שהחקירה הסתיימה והתיק הועבר לעיונו של פרקליט במחלקה, ואילו באוקטובר 2015 כתבה שהחליטה שכלל אין מקום לפתוח בחקירה.
סגן נשיא בית משפט השלום,
מרדכי כדורי, הורה למדינה להציג בפניו את התיק כולו - אך נציגתה, אסתר לוין, סירבה לעשות זאת והפרקליטות ערערה למחוזי על ההחלטה. דרורי אומר: "פליאה בעיני כיצד מהינה הפרקליטות לטעון בלהט, כאילו יש מסמך כשלהו בעולם, שמוכנים שלא להראותו לשופט. במסגרת 18 שנות תפקידי בבית משפט זה, ראיתי מסמכים סודיים, ואפילו סודיים ביותר, כולל בהליכי מעצר מינהלי ומניעת מפגש עם עורכי דין, ואנשי השב"כ שהיו בפני לא העלו ולו בדל טענה, כאילו המסמך חסוי או כאילו יש מניעה שאראה אותו".
במקרה זה טענה נציגת הפרקליטות, עו"ד מוריה ביינה, כי מדובר במסמך המתעד התייעצות פנימית במח"ש, שאינו רלוונטי להגנתו של שפירא ולכן אין צורך שדרורי יראה אותו. לדברי דרורי, היא הסתמכה על הערת אגב בפסק דין בן 25 עמודים של בג"ץ משנת 2004 - אך עיון בפסק הדין כולו מלמד, כי שם קבע בית המשפט העליון, כי די בכך שהסניגור יראה קצה חוט ולפיו מדובר בחומר חקירה, כדי שהמדינה תהיה חייבת לחשוף אותו.
דרורי הקציב למדינה 17 דקות להציג בפניו את המסמך, והיא עשתה זאת. בהחלטה משלימה כותב דרורי, כי נראה שלמסמך יש חשיבות רבה והוא יסייע להגנתו של שפירא. אולם מאחר שהתמונה המלאה נפרסה בידי כדורי, הוא הורה להחזיר אליו את הדיון כדי שיחליט האם על המדינה לגלות את המסמך בצורה מלאה או חלקית.
משרד המשפטים מסר בתגובה, כי על-פי הדין - תרשומות וחוות דעת פנימיות הן חסויות גם בפני בית המשפט. "חיסיון זה נשמר בקפידה, והפרקליטות עמדה על כך שיישמר גם במקרה זה".
