הגל השני והמשמעותי של העיצומים האמריקניים נגד אירן יופעל מחר (יום ב', 5.11.18), בעקבות פרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין איתה. במרכז העיצומים: איסור על רכישת נפט אירני.
ארה"ב פעלה בחודשים האחרונים במרץ בניסיון להביא לחרם מוחלט על הנפט האירני - משימה קשה לנוכח העובדה שיתר החותמות על ההסכם עם אירן (
האיחוד האירופי, סין ורוסיה) עומדות על המשך קיומו. בסוף השבוע נמסר, כי ארה"ב הסכימה להעניק לשמונה מדינות פטור חלקי מאיסור רכישת הנפט, וזאת במטרה למנוע זעזועים בשוק וזינוק במחיר הנפט. טורקיה אישרה שהיא אחת מאותן מדינות.
לעומת זאת, הבהיר בסוף השבוע שר האוצר האמריקני, סטיב מנוחין, כי העיצומים על הבנקים האירניים יהיו מלאים. מנוחין אמר, כי הממשל הבהיר למערכת הסליקה הבנקאית הבינלאומית (SWIFT) שעליה לנתק את קשריה עם אירן. המערכת נמצאת בבעלותם של מאות בנקים מסחריים, משרתת 11,000 מהם ב-200 מדינות ומרכזה נמצא בבריסל.
מדובר בצעד משמעותי ביותר, העשוי לגרום למשבר פיננסי באירן. אפילו אם חברות בינלאומית יסתכנו בעשיית עסקים איתה במחיר של צעדי תגמול אמריקניים (עד כדי שלילת אפשרותן לפעול בארה"ב), אירן כמעט ולא תוכל לקבל תמורה בעד הנפט שלה או לשלם תמורת רכישותיה. האיחוד האירופי בחן בחודשים האחרונים את האפשרות להעניק לחברות הפועלות בו הגנה מפני עיצומים אמריקניים, אך תוכנית זו הייתה תלויה בגישה אירנית למערכת הסליקה.
אתר בלומברג מדווח, כי שאלת ניתוק אירן מ-SWIFT הייתה שנויה במחלוקת בין משרדי האוצר והחוץ לבין המועצה לביטחון לאומי. שני המשרדים חששו, שדרישה כזאת תגרום להחמרה נוספת ביחסים בין ארה"ב לבין בעלות בריתה באירופה. ואילו ג'ון בולטון טען, כי אם יתאפשר לאירן להמשיך ולפעול דרך מערכת הסליקה - הדבר יהיה צינור חיים שיפחית את משמעות העיצומים ויאפשר לה להחזיק מעמד בתקווה שממשל ידידותי יותר יעלה לשלטון בוושינגטון.
מנוחין - שנאלץ להשלים עם ההחלטה לנתק את אירן מה-SWIFT - נמנע מלומר אלו בנקים צריכה מערכת הסליקה להכניס לרשימה השחורה שלה, כך שלא יתאפשר להם להעביר כספים דרכה. עם זאת, הוא הבהיר שהממשל יוכל להטיל עיצומים על המערכת עצמה. לדבריו, מספר מוסדות פיננסיים אירניים יוכלו להמשיך להעביר כספים לצורך רכישת מזון ותרופות - מצב שיחייב את משרד האוצר לפקח מקרוב אחרי תנועות הכספים, כדי לוודא שאינן משמשות כדרך לעקוף את העיצומים.
