|
שקד. שתי המערכות סובלות [צילום: אוניברסיטת חיפה]
|
|
|
|
|
האמון הציבורי במערכת המשפט מצוי ברמתו הנמוכה ביותר מזה 18 שנים - קובע (יום ג', 6.11.18) המדד לביצועי המגזר הציבורי שמפרסמת אוניברסיטת חיפה. 18% בלבד מביעים אמון גבוה במערכת, לעומת 33% שהאמון שלהם בה הוא נמוך. אלו הם הנתונים הגרועים ביותר מאז החלה האוניברסיטה בפרסום המדד בשנת 2001.
בסולם של 5-1, רמת האמון במערכת המשפט היא 2.65 לעומת שיא של 3.25 בשנת 2016. האמון בבית המשפט העליון הוא 2.76 בלבד - הנמוך ביותר בעשר שנות המדידה; ל-26% מהציבור יש בו אמון גבוה, לעומת אמון נמוך של 34%. האמון ביועץ המשפטי לממשלה עומד על 2.59, עם 15% אמון גבוה ו-33% אמון נמוך. האמון בפרקליטות המדינה הוא 2.55, עם 35% שמביעים אמון נמוך ורק 15% שמביעים אמון גבוה.
נתוני האמון במערכת הפוליטית, שפורסמו לפני מספר שבועות, גרועים אף הם: 2.05 בכנסת ו-1.99 במפלגות. לדברי החוקרים, אין ספק שהירידה באמון בשתי מערכות השלטון - הפוליטית והמשפטית - היא ביטוי למאבק שמתנהל ביניהן.
באופן ספציפי, מתייחסים החוקרים לטענות של שרת המשפטים,
איילת שקד, לפיהן המאבק מול מערכת המשפט נובע מהרצון להגדיל את המשילות של הממשלה. "לאור טענה זו, אם הציבור מקבל את העמדה שהמאבק נגד מערכת המשפט אמור להגדיל את המשילות, ניתן היה לצפות, כי ירידה באמון של מערכת המשפט תבוא לצד עלייה ברמת האמון במערכת הפוליטית. אולם הנתונים מראים ששתיהן סובלות מירידות ושפל באמון הציבור", הם אומרים.