בר-רשות בנחלה חקלאית יכול לקבוע בצוואתו, כי המשק יעבור לאדם אחר מכפי שקובעות הוראות החוזה החל על הנחלה. כך קובע לראשונה (יום א', 18.11.18) שופט בית המשפט העליון,
עוזי פוגלמן.
בר-רשות הוא מי שמחזיק בקרקע חקלאית במסגרת חוזה משולש בין רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והיישוב בו הוא מתגורר. "חוזה המשבצת" קובע, כי אחרי מותו של בר-הרשות, תעבור הנחלה לבן-הזוג שנותר בחיים. אם אין בן-זוג בחיים - יעברו הזכויות למי שמוגדר כ"בן ממשיך". אם אין בן שכזה, יעברו הזכויות בהתאם להוראות המיוחדות שבחוק הירושה החלות על משק חקלאי - ליורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק.
פוגלמן קובע, כי אם הותיר בר-הרשות צוואה ולפיה המשק יעבור לאדם אחר - הצוואה גוברת. הוא מצטט פסק דין של בית המשפט העליון משנת 1999, ולפיו "אם יש עקרון-תשתית - אם תרצו:
עקרון-על - במשפט הירושה, אין הוא אלא העיקרון המורנו כי אדם, כל אדם, קונה חופש לצוות מה ייעשה בעיזבונו, והעיקרון הנגזר ממנו ולפיו מצוּוִים החיים לקיים את דברי המת ורצונו".
עוד אומר פוגלמן, כי אומנם אי-אפשר להוריש במישרין את הזכות בנחלה, משום שהיא באה מכוח חוזה המשבצת ואינה חלק מן העיזבון. אולם אפשר להעביר אותה בעקיפין ליורשים על-פי דין וליורשים על-פי צוואה. "החוק הקנה עדיפות להוראות הצוואה על פני הירושה על-פי דין", הוא מדגיש, וכלל זה חל גם אל מול חוזה המשבצת. "אם בר רשות קבע בצוואה זוכה אחד במשק, אותו יורש על-פי צוואה עדיף על פני כל היורשים על-פי דין".
בית המשפט העליון דחה ערעור על פסקי הדין של בית המשפט למשפחה ובית המשפט המחוזי בנצרת, אשר אשררו צוואה של בעלת נחלה במושב עלמה ולפיה המשק יעבור בשלמותו לאחד מנכדיה ולא לבניה. זאת, בניגוד לחוזה המשבצת ולפיו יש להעדיף בן ממשיך.
השופטים
יצחק עמית ו
דוד מינץ הסכימו עם פוגלמן. הבנים חויבו בהוצאות בסך 24,000 שקל. את הבנים ייצג עו"ד שמעון שלג; את הנכד ייצג עו"ד דן שגב-וימר; את המושב ייצג עו"ד ברק הלל; את הסוכנות ייצגו עוה"ד מנחם גדרון ואילן בלושטיין; ואת רמ"י - עו"ד איילת עומר-ליפשיץ.
