רשות מקומית יכולה לבחור בין הליכי גבייה מינהליים לבין הליכים משפטיים לצורך גביית חובות ארנונה - קובע (יום ב', 19.11.18) בית המשפט העליון.

הנשיאה אסתר חיות מזכירה, כי בשנת 2000 קבע שר האוצר שפקודת המיסים (גבייה) עומדת לרשותן של הרשויות המקומיות לצורך גביית ארנונה ותשלומי חובה אחרים. המשמעות היא, שהרשויות יכולות לפנות להליכי עיקול בלא להזדקק לפסק דין. "לעירייה קנויה סמכות לבכר את השימוש בהליכי גבייה מינהליים על פני הגשת תביעות אזרחיות לצורך גביית חובותיה", מדגישה חיות. אין כל פגם בכך שרשות מקומית מחליטה להעדיף את הגבייה המינהלית על פני ההליכים המשפטיים, והיא אף חייבת לבחור את המסלול העדיף מבחינתה.

השופט מני מזוז מוסיף, כי באופן עקרוני "אין לראות בסמכות אחת כמבטלת או דוחה את הסמכות האחרת, אלא יש לקיים את שתי הסמכויות זו לצד זו, ובדרך כלל רשאית הרשות לבחור, לפי שיקול דעתה, בין הסמכויות השונות הנתונות לה להשגת המטרה".

בנושא חובות מוניציפליים, משמעות הדבר היא ש"הרשות המקומית רשאית לבחור, לפי שיקול דעתה, אם לנקוט הליכי גביה מינהליים או בהליכים משפטיים ('גבייה משפטית') כדי לגבות חובות ארנונה, וככלל אין גם מניעה כי הרשות תחליט מטעמים ענייניים להמיר הליכים משפטיים בהם החלה לנקוט הליכים מינהליים, או להפך; זאת, כל עוד אין בכך בנסיבות הענין משום שימוש לרעה בסמכות, או פגם אחר בהפעלת שיקול הדעת המינהלי בהתאם לכללי המשפט המינהלי. מובן כי הטוען לפגם כזה עליו נטל ההוכחה".

בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של עיריית תל אביב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת מיכל אגמון-גונן) בסכסוך רב-שנים עם בני משפחת מיכקשווילי, שלטענתה חייבים לה 87 מיליון שקל. אגמון-גונן קבעה שהעירייה מנועה מלנקוט הליכי גבייה מינהליים כלפי בני המשפחה, אך העליון הורה לה לדון לגופן בטענותיהם של בני המשפחה ולא לפסוק מראש שהעירייה פעלה בצורה פסולה כאשר השתמשה בהליכי המינהליים במקום בהליכים משפטיים.

השופט יוסף אלרון הסכים עם חיות ומזוז. בני המשפחה חויבו בתשלום הוצאות בסך 35,000 שקל. את העירייה ייצגה עו"ד ציפי ליפשיץ, ואת מיכקשווילי - עוה"ד זאב שרף, שרון הל-גלעד, ערן עוזרי ושון טובי.