"במציאות הנוכחית יתקשו הגופים הרלוונטיים לתת מענה לסכנה המוחשית הצפויה לחיי אדם ולרכוש". כך קובע (יום א', 2.12.18) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח בעקבות גל השריפות שהתחולל בנובמבר 2016.

שפירא אומר: "עיריית חיפה, רשות החרום הלאומית, פיקוד העורף, המשטרה ורשות הכבאות החרום לא יישמו במלואם את כל הלקחים מאירועי חרום קודמים ואת ההמלצות שהובאו בדוחות ביקורת שפרסם מבקר המדינה בעקבותיהם. הסחבת הנמשכת וגלגול האחריות בין כל הגורמים דלעיל חמורה במיוחד נוכח העובדה, כי שריפות רחבות היקף נוספות שיסכנו יישובים צפויות להתרחש במוקדם או במאוחר והכתובת היא על הקיר.

"במציאות הנוכחית יתקשו הגופים הרלוונטיים לתת מענה לסכנה המוחשית הצפויה לחיי אדם ולרכוש. לפיכך, על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, גופי החרום, רשות המיסים והרשויות המקומיות ללמוד את ממצאי הדוח ולפעול בנחישות, כל גוף בתחום אחריותו, לקידום ההיערכות לאירועי חרום אזרחיים ולטיפול מהיר ויעיל באירועים דומים ואף חמורים יותר בעתיד".

שפירא מוסיף: "גל השריפות בנובמבר 2016 חזר והציף את הליקויים שהועלו בדוחות קודמים ונשארו בעינם, בלא שתוקנו. כמו-כן, הוא השיב לסדר היום את סוגיית אירועי החרום האזרחיים, המקיפה בין השאר את היערכותן ומוכנותן של הרשויות המקומיות לאירועים אלה, את הפעולות למזעור נזקיהם ואת הטיפול באוכלוסייה בעת התרחשותם".

התשתית הנורמטיבית הקיימת לא הסמיכה גוף כלשהו לאכוף על הרשויות המקומיות לקיים הנחיות בנוגע להיערכות לאירועי חרום ובעניין הטיפול בהם בעת התרחשותם. כמו-כן לא נקבע מדד אחיד, מחייב ואוביקטיבי למידת מוכנותן של הרשויות המקומיות למצבי החרום השונים, על-אף הערות מבקר המדינה בנושאים אלה בדוח קודם. תקנות רשות הכבאות משנת 2014 להגנה על יישובים מפני שריפות יער טרם הובאו לאישור ועדת הפנים של הכנסת, מאחר שמשרדי הממשלה הרלוונטיים לא הצליחו להגיע להסכמות על המקור התקציבי ליישומם.

בניינים רבי-קומות עלולים בעת שריפה להיות מקור לסכנה עד כדי מלכודת מוות לתושבים המתגוררים בהם. התשתית הנורמטיבית הקיימת מחייבת התקנה של מערכות לגילוי אש ולכיבוי אש בבניינים רבי-קומות, ואינה קובעת הוראות בנוגע לבדיקת תקינותם ותחזוקתם. במערכת המידע הגאוגרפי של רשות הכבאות אין נתוני גובה לכל הבניינים רבי-הקומות בישראל, בין היתר בחיפה.

לתשע שכונות בחיפה כביש אחד בלבד לכלי רכב, או שהכניסות והיציאות הקיימות בהן מובילות לאותו ציר ראשי; לבית מאיר ונטף כביש גישה אחד, והוא משמש דרך המילוט היחידה מן היישוב בעת פינוי. מצב זה היה אחד הגורמים לעיכוב בפינוי תושבים בגל השריפות וסיכן את חייהם. ברכס הכרמל בחיפה לא נותן נפח איגום המים הקיים מענה מספק לכיבוי שריפות בהיקף נרחב.

מרכז ההפעלה של עיריית חיפה לא תפקד כנדרש בשעות הראשונות של השריפה בעיר: הוא לא קיבל מידע רציף מהשטח ולא הייתה לו תמונת מצב מלאה של המתרחש באיזורי השריפות. במרכז ההפעלה של המועצה המקומית זכרון יעקב ובמוקד של המועצה האיזורית מטה יהודה לא נוהל יומן אירועים ולא נרשמו ותועדו בהליך מסודר כל פניות התושבים והנושאים שטופלו במהלך השריפות.

במהלך גל השריפות לא היו אישורי מעבר לבעלי תפקידים חיוניים בעיריית חיפה, במועצה המקומית זכרון יעקב, במועצה האיזורית מטה יהודה וביישובים שנפגעו בתחומה. בשל כך עיכבה המשטרה את הגעתם ומחלקם אף מנעה את הגישה לאיזורי השריפות, ולכן נפגעה יכולתם לבצע את תפקידם.

במהלך גל השריפות בחיפה התפנו רוב התושבים בכוחות עצמם, ומקצתם נזקקו לסיוע כוחות הביטחון והעירייה. לצד הירתמותה של העירייה והמאמץ שעשתה לסייע בפעולות הפינוי, במרכז ההפעלה לא היה מידע אלו צירים נחסמו ובאילו מקומות יש צורך לסייע בפינוי; העירייה לא מיפתה את המוסדות שבהם מתגוררות אוכלוסיות מיוחדות, העשויות להזדקק לעזרה מיוחדת בפינוי, ולכן לא התריעה בעניינם בזמן אמת לפני כוחות ההצלה; תוכנית העירייה להקצאת אמצעי הסעה לפינוי לא צלחה, ומתוך עשרה אוטובוסים שהזמינה לצורך הפינוי, הגיע רק אוטובוס אחד לאזור השריפה עקב עומסי התנועה הכבדים וחסימות הצירים.

מנהל רשות המיסים דאז, משה אשר, קבע, כי 11 מהשריפות שהתחוללו בגל השריפות מוכרות כפעולות איבה, והרשות פיצתה את הניזוקים פוצו על הנזק שנגרם כתוצאה. עד סוף מאי 2018 סיימה הקרן את הטיפול ב-97% מהתיקים ושילמה 260 מיליון שקל, 69% מתוכם באזור חיפה.

רשות המיסים לא קבעה מדיניות בנוגע לפיצוי על נזקים ליער ולחורש אף שנדרשה לסוגיה זו בעבר, והדבר הביא לאי-בהירות, עיכב בירורן של תביעות ומנע העברת כספים לניזוקים. רק באוקטובר 2017 (לאחר גל השריפות) החלה הרשות לגבש מדיניות בנושא פיצוי נזקים ליער והחורש, אך טרם עיגנה אותה בנוהל ולא פרסמה אותה לציבור.