חבר הכנסת דן סידה (
ש"ס) תוקף את ההסכם שנחתם לפני שבועות אחדים בין משרדי האוצר והחקלאות, כחלק מרפורמה בענף החלב, וטוען כי הוא פוגע ברפתנים.
לדבריו, רפתנים מכל רחבי הארץ, בעיקר בני המושבים והמשקים המשפחתיים, פונים אליו ומלינים על כך שמחאתם הושקטה על-ידי מי שהיו אמורים להיות נציגיהם, וכך נחתם הסכם אשר עלול למוטט את הרפתות שלהם - מקור פרנסתם.
במסגרת הצעה לסדר היום שהגיש, העריך (יום ד', 28.11.18) הדובר כי למרות הכוונות הטובות, ההסכם גובש ונחתם בחדרים ממוזגים, תוך כדי ניתוק מוחלט מהשטח, בלי להבין את הענף לעומקו ולשמוע את בעלי הרפתות.
סידה אמר כי מכסות הייבוא שכבר אושרו ועומדות כיום על 20% לא הביאו להוזלה משמעותית, אם בכלל, של מוצרי החלב, והעריך שפתיחת ענף החלב לייבוא מסיבי תפגע באופן ישיר בייצור החלב המקומי ובביטחון המזון של מדינת ישראל. "אין שום הוכחה לכך שייבוא מסיבי זה יביא בהכרח לירידת המחירים לצרכן. מה שבטוח הוא פגיעה אנושה ברפתנים ובחקלאים הישראלים".
הוא הוסיף כי החישוב שבוצע על-ידי האוצר, אשר מאשרר להפחית באופן הדרגתי 23 אגורות ממחיר המטרה לליטר חלב, יבוצע בצורה שעלולה לפגוע פגיעה אנושה ברפתנים ובמשקים המשפחתיים: "ההסכם מעניק מענקים לרפתות אשר הגדילו את הייצור עד כדי 1.2 מיליון ליטרים, אך לא התחשב בעלויות של כ-2 מיליון שקלים, שבהן כרוכה הגדלת הרפתות או איחודן - סכום אשר לרפתן בעל משק משפחתי אין. פשוט אין. כפועל יוצא מכך, המענקים יגיעו לבעלי המשקים הגדולים והשיתופיים, אשר גם ככה חזקים יותר, ולא לבעלי המשקים המשפחתיים".
ח"כ סידה מזהיר מפני מיטוט המשקים המשפחתיים ומיטוט החקלאים שמספקים את המזון לרפתות, ולמיטוט כל שרשרת ייצור החלב במשקים המשפחתיים, אשר יושבים רובם ככולם בגבולות הצפון והדרום ומהווים את חוד החנית של הציונות ויישוב הארץ, כלשונו. "20,000 נפשות שמתפרנסות כעת עלולות להפסיד את מקור פרנסתן. אם שוק החלב יעבור להיות ריכוזי בידי היצרנים הגדולים, יהפוך שוק החלב גם הוא, כמו ענפים אחרים בחקלאות, לקרטל בחסות הדין, והשולטים בשוק יהיו כמה חברות גדולות שיכתיבו את הטון".
הוא מציע להשתמש בכלים כלכליים כדי להוריד את המחיר לצרכנים מחד-גיסא ולשמור על היצרנים המשפחתיים מאידך-גיסא. סידה האשים את משרד החקלאות ואמר כי נדמה שבשנים האחרונות המשרד הפך לסניף של משרד האוצר. "משרד החקלאות הפך להיות שותף של ליישום המדיניות של משרד האוצר, וזאת על גבם של החקלאים, שאותם הוא אמור לייצג ולשמור על האינטרסים שלהם. אני נתקל במדיניות זו שוב ושוב בחקלאות, על כל ענפיה הרבים. במקום להשמיע את קולם של החקלאים ולנסות להגיע להבנות איתם, משרד החקלאות כופה עליהם את הרפורמה, תוך התעלמות ממצבם ומטענותיהם של בעלי המשקים המשפחתיים. המצב הזה צריך להשתנות ומהר".
שר החקלאות ופיתוח הכפר,
אורי אריאל, בחר שלא להשיב והנושא יועבר לדיון בוועדת הכלכלה.