שופטי בית המשפט העליון
יעל וילנר, דפנה ברק-ארז ו
ג'ורג' קרא חלוקים בדעותיהם בנוגע להריסת בית משפחתו של המחבל איסלאם נאג'י, אשר רצח במאי השנה את החייל רונן לוברסקי. וילנר וברק-ארז אישרו (יום א', 2.12.18) את הריסת הבית במלואו, אך נחלקו בנושא העקרוני של הריסת הבתים; קרא סבר שיש להרוס רק שתי קומות מתוכו.
צה"ל קבע תחילה, כי ניתן להרוס רק את הקומה הראשונה והרביעית של הבית, אך במהלך הדיון שינה את עמדתו וביקש להרוס את הבית כולו. המדינה הסבירה, כי בעת ההחלטה הראשונה לא היה ידוע שהריסה חלקית תהיה חייבת להתבצע בצורה ידנית; שיקול דעת נוסף גם הביא למסקנה, שהריסה חלקית לא תשיג את היעד ההרתעתי של הצעד.
וילנר מזכירה, כי בג"ץ עסק פעמים רבות בצווים להריסת בתי מחבלים ומשפחותיהם, ובין היתר נשמעו קריאות לבחינה מחדש של עצם התקנה המאפשרת צעד זה. "ואולם, ישנה חשיבות רבה לכך שבית משפט זה ידבר בקול אחד לאחר שנפסקה הלכה מפיו, למען שמירה על יציבות ההלכה, ועל-מנת שההלכה הפסוקה תאפשר לציבור לכלכל צעדיו ולהכווין את התנהגותו לאורה. יש על כן להישמר מפני מצב שבו נקודות מבט שונות, יביאו לכדי ערעור יסודותיה של ההלכה הפסוקה, שעה שאין הצדקה לשינויה".
וילנר מדגישה: "משההלכה הפסוקה בעניין הריסת בתי מפגעים מכוח תקנה 119 לא שונתה במסגרת הדרכים המקובלות לשינוי הלכה של בית משפט זה, ראוי לנהוג על פיה... אף לגופם של דברים, אינני שותפה לקריאות העולות בפסיקה ובספרות אשר מטילות ספק בהצדקות לשימוש בתקנה 119. אני סבורה כי בעת הזאת, השימוש בתקנה 119 הוא מוצדק והכרחי, וזאת נוכח פסיקתו של בית משפט זה ביחס ליעילות השימוש בתקנה זו להרתעת מפגעים פוטנציאליים".
לדברי וילנר, "לא אחת הציגו גורמי הביטחון לפני בית משפט זה חוות דעת המעידות על כך שהריסות בתי מפגעים אכן משיגות את מטרתן ומסייעות בהרתעה מפני מעשי טרור פוטנציאליים. אנשי כוחות הביטחון הם הגורמים המקצועיים ובעלי המומחיות בסוגיה זו, ומשכך, לא בנקל יתערב בית המשפט בהערכותיהם המקצועיות, ואף אני לא ראיתי להרהר אחריהן". לצד זאת, בג"ץ קבע רשימת שיקולים שיש להביא בחשבון לפני הריסת בתים, וכך מובטח האיזון בין האינטרס הביטחוני לבין זכויות האדם. במקרה הנוכחי, השתכנעה וילנר שרק הריסת הבית כולו תשיג את יעד ההרתעה.
ברק-ארז הסכימה עם המסקנה של וילנר, וגם היא אומרת שלאור פסיקת בג"ץ - יש להתמקד באופן הפעלת שיקול הדעת ולא בעצם ההחלטה על ההריסה. "שאר השאלות המורכבות שהשימוש באמצעי זה מעורר אינן פתוחות לדיון בגדרו של כל תיק חדש שבו נדון צו הריסה שהוצא מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה. אכן, בשנים האחרונות הופנתה תשומת הלב לשאלות שמעוררת הפעלתה של הסמכות על-ידי חלק משופטיו של בית משפט זה, ואני ביניהם", היא מציינת ומעירה שאינה חוזרת בה משאלות אלו, אך מבהירה שתבחן רק את ההחלטה הספציפית ולא את השאלה העקרונית של ההריסה.
קרא אומר: "שותף אני לעמדה כי כל עוד עומדת ההלכה על מכונה, יש לפסוק בגדרה. אך בה בעת, חלקי עם הסוברים כי השימוש בסמכות מעורר קשיים בתחומי המשפט הפנימי והמשפט הבינלאומי שלא זכו לליבון ולדיון מעמיק בפסיקה, כך שיש מקום לעיין שוב בשאלות אלו בהרכב מורחב". הוא גם משגר אזהרה סמויה למערכת הביטחון: "דומה שככל שיגבר השימוש בתקנה 119 ילך ויתחזק הצורך בבחינה מחודשת של ההלכה". כאמור, קרא סבר שיש להסתפק בהריסת שתי קומות בלבד, כפי שהחליט צה"ל במקור.
וילנר וברק-ארז קבעו, כי ניתן יהיה להרוס את הבית החל ב-12.12.18. את משפחתו של נאג'י ייצגו עוה"ד בילאל סביחאת, ג'ואד בולוס ודנה בולוס, ואת המדינה - עו"ד ערין ספדי-עטילה.