מטמון נדיר וחשוב הכולל 24 מטבעות זהב ועגיל זהב, נחשף לפני ימים אחדים בגן הלאומי קיסריה. המטמון הוטמן בתוך כלי ברונזה קטן, והוסתר בדופן של באר מים שהייתה שייכת לבית בשכונה המתוארכת לתקופות העבאסית והפאטימית (לפני כ-900 שנה). התגלית המרתקת נחשפה במהלך עבודות חפירה ושימור נרחבות בקיסריה, בהשקעה של כ-150 מ"ש מקרן אדמונד דה רוטשילד, ובשיתוף פעולה בין החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים.

לדברי מנהלי החפירה, ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מרשות העתיקות, "מטבע שנמצא במטמון ומתוארך לסוף המאה ה-11, מאפשר לקשור את החבאתו עם אחד האירועים הדרמטיים בהיסטוריה של קיסריה באותה תקופה - הכיבוש הצלבני של העיר בשנת 1101. לפי העדויות, באירוע זה נטבחו רוב תושבי קיסריה בידי צבאו של בולדווין הראשון, מלכה של ממלכת ירושלים הצלבנית. יש להניח שבעל הבית שהחביא את המטמון שנחשף, כמו גם בני משפחתו, נספו בטבח או נמכרו לעבדות, ולכן לא זכו לשוב ולאסוף את רכושם".

ממצא חשוב זה מתווסף לשני מטמונים בני אותה התקופה שנמצאו קרוב למקום גילויו של המטמון הנוכחי - האחד, של תכשיטי זהב וכסף, נמצא בשנות ה-60 של המאה הקודמת, והשני של כלי ברונזה - בשנות ה90. כיום מוצגים המטמונים האלה במוזאון ישראל בירושלים.

במרכז פעילות החפירה והשימור הרב שנתי של פרויקט קיסריה עומדת החזית המרשימה של המבנה הציבורי המרכזי של העיר מלפני כ-2030 שנה - המתחם המקודש שבנה הורדוס, כמחווה לפטרונו אוגוסטוס קיסר רומא, ולכבוד האלה רומא. תגלית המטמון החדשה בבאר שייכת למתחם זה, והייתה חלק מבית משכונות פאטימיות ועבאסיות אשר נבנו 1000 שנה מאוחר לתקופתו של הורדוס, בחזית המערבית של במת המקדש שבנה. שכונות אלה השתרעו גם על חלקים של המעגן הפנימי של נמל קיסריה, אשר יובש באותו שלב.

לדברי ד"ר רוברט קול, מומחה מטבעות ברשות העתיקות, "המטמון מורכב משילוב יחידאי שטרם נראה בארץ, בין שני סוגי מטבעות - 18 דינרים פאטימים המוכרים מחפירות קיסריה ומחפירות נוספות והיו הכסף המקובל של אותה תקופה, ולצידם קבוצה קטנה ונדירה ביותר של שישה מטבעות זהב של קיסרי ביזנטיון. חמישה מהמטבעות יוצרו בצורה קעורה, והם שייכים לתקופתו של הקיסר מיכאל השביעי הדוקאס. מדובר במטבעות זהב שלא ידוע שהיו חלק ממחזור הכספים בארץ, והדבר עשוי להצביע על קשרי מסחר בין קיסריה וקונסטנטינופול באותה התקופה. מעניין לדעת שכל מטבע זהב כזה, שוויו היה אז כשל משכורת שנתית של איכר פשוט, ולכן נראה שמי שהחזיק במטמון הייתה משפחה אמידה".