כמעט מחצית מהישראלים (46%) סבורים שהשלטון הדמוקרטי בישראל בסכנה חמורה,
וכמחצית (56%) מתנגדים לרעיון לקחת מביהמ"ש העליון את הסמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת - כך עולה מדוח "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2018 שהגיש (יום ב', 3.12.18) נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין.

עוד עולה מהדוח כי החברה הישראלית-יהודית הולכת ומתפלגת - לראשונה מזה 16 שנים, המתח העיקרי בחברה הישראלית הפך להיות המתח בין ימין לשמאל. המתח בין יהודים לערבים שהיה לאורך כל השנים המתח החזק ביותר, ירד למקום השני. בציבור הערבי נמצא עדיין בראש המתח בין יהודים לערבים. השילוב בין שני הציבורים מניב את התוצאות הבאות בכלל הציבור הישראלי: 32% סבורים שהמתח החזק ביותר הוא בין ימין לשמאל, ואילו 30% שסבורים שהמתח בין יהודים לערבים הוא החזק ביותר. השנה נמצאה גם ירידה בשיעור היהודים המעניקים ציון גבוה לסולידריות החברתית של היהודים בישראל עם 43% בלבד.


בדומה לשנים האחרונות, מיעוט של 28% בכלל הציבור הישראלי (יהודים וערבים) סבורים שיש בישראל איזון בין היהדות לדמוקרטיה: 45.5% סבורים שהרכיב היהודי חזק מדי ו-21% סבורים שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי.

הישראלים "חיות פוליטיות"-

כפי שמשתקף גם במדדים הבינלאומיים, רוב הישראלים (64%) מגדירים עצמם כמתעניינים בפוליטיקה. בתחום זה התגלה פער בין הערבים, שרק שליש מהם מגדירים את עצמם כמתעניינים בפוליטיקה, לעומת היהודים ש-68% מהם מגדירים את עצמם באופן הזה. עוד עולה, כי מחצית מהישראלים אף לקחו חלק השנה בפעילות פוליטית כלשהי כגון: השתתפות בהפגנה, שכנוע בן משפחה בעמדה פוליטית או חתימה על עצומה (גם כאן בקרב היהודים 54% נהגו כך, לעומת 27% מהערבים). עם זאת, 79% מכלל הישראלים מרגישים שהשפעתם על הממשלה מעטה או שאין להם השפעה כלל. 56% סבורים שחברי הכנסת אינם ממלאים את תפקידם כראוי, נתון מטריד אך פחות גרוע מאשר הנתון בשנת 2017 שהצביע על 67.5% שסברו כך. בנוסף 52% מכלל הציבור, היו מייעצים לבן משפחה או חבר שלא להיכנס לפוליטיקה.

צה"ל זוכה לאמון הרב ביותר

גם השנה צה"ל ממוקם בראש טבלת אמון הציבור, כאשר 78% מהישראלים (89% מהיהודים) נותנים בו אמון. נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין זוכה אף הוא לאמון של רוב הציבור (61%, 68% מהיהודים) ובית המשפט העליון זוכה לאמון של 52% מכלל הישראלים. על-רקע הבחירות המוניציפליות, מעניין כי הרשויות המקומיות גם כן זוכות לאמון רב יחסית (53%). כמו-כן, בשנה האחרונה חלה עליה באמון במשטרה כאשר 46.5% מהישראלים נותנים בה אמון לעומת 40% בשנה שעברה. היועץ המשפטי לממשלה זוכה במדידה הנוכחית לאמונם של 42% מהאזרחים. בתחתית סולם אמון הציבור נמצאים, כמו בשנים האחרונות - התקשורת (31%), הממשלה (30.5%), הכנסת (27.5%) והמפלגות (16%).

פסקת ההתגברות - הרוב נגד

רוב הציבורי הישראלי (56%) מביע התנגדות לרעיון לקחת מבית המשפט העליון את הסמכות לפסול חוקים. עם זאת, בקרב מצביעי הימין קיים רוב של 56% המעוניינים לשלול מבג"ץ סמכות זו לעומת 22% בלבד ממצביעי המרכז ו-11% ממצביעי השמאל.

MeToo גם בישראל

חלק גדול בכלל הציבור (41%) סבורים שמצבן של הנשים בישראל רע יותר משל הגברים, לעומת 24% שסבורים ההפך. בקרב הנשים רוב של 52% סבורות כך לעומת 35% מהגברים. רוב הישראלים (62%) מסכימים שיש להתנות מימון מפלגות בייצוג נאות של נשים ברשימה לכנסת ושיש לחייב חוקית תשלום שכר שווה לנשים ולגברים (78%). רוב היהודים אף מסכימים עם המדיניות של צה"ל להרחיב את מגוון התפקידים הפתוחים עבור חיילות (73%).

אנחנו והעולם

מהמדדים הבינלאומיים עולה שבעוד שבמדדי ההשתתפות הפוליטית, תפקוד הממשלה והשחיתות, מצבה של ישראל טוב יחסית- במדדים הקשורים בזכויות האזרח וחופש העיתונות, ישראל מדורגת במקומות נמוכים בהרבה. ככלל, מבין 13 מדדים שנבדקו, ישראל נשארה עם אותו הציון בשישה מדדים, עלתה בציון בארבעה וירדה בשלושה. כך למשל, ממוקמת ישראל במקום השני בעולם וב-OECD ביחד עם איסלנד וניו-זילנד בתחום ההשתתפות הפוליטית, וברבעון העליון בעולם וה-22 ב-OECD במדד השליטה בשחיתות, שם נרשמה עליה בציון של ישראל בשנה האחרונה. לעומת זאת במדד הזכויות האזרחיות הבוחן בין השאר את עצמאות מערכת המשפט, חופש הביטוי וחופש הדת הידרדרה ישראל בציונה והיא מוגדרת כ"מדינה שיש בה הגנה חלקית על הזכויות האזרחיות". ישראל ממוקמת בהקשר זה במקום ה-33 (שלישי מהסוף) מבין מדינות ה-OECD כשהיא מקדימה רק את טורקיה ומקסיקו ובמקום ה-83 בעולם. ישראל נמצאת במקום ה-33 מבין מדינות ה-OECD, גם במדד חופש העיתונות.

עם הגשת המדד אמר הנשיא: "הציבור הישראלי מתייחס ברצינות לנעשה במדינה. הוא מעורב, הוא מעורה, והכי חשוב הוא הולך אל הקלפי להצביע. מנתוני הדוח עולה כי הציבור הישראלי מאמין בכך שהדמוקרטיה בפשטות טובה לו. טובה למצבו החברתי והכלכלי לילדיו ולעתידם. לצד זה מנטר המדד שסעים ופערים בחברה הישראלית."

באשר לשסע בין ימין לשמאל אמר הנשיא: "לצערי, המדד שמראה בצורה ברורה את העמקת הקיטוב בין ימין ושמאל בישראל, הוא עדות להצלחתם של קמפיינים נגטיביים רבים שפגשנו כאן בשנים האחרונות. המילים הללו, שהשתמשו בצורה צינית כל כך ברגשות שלנו ובזהות שלנו, העצימו את הפער ואת משבר האמון שחווה האזרח הקטן במערכת. מערכת שמוכרת עסקות חבילה אידיאולוגיות, שמסבירה לנו מי ומה מקולקל במקום איך אפשר לתקן."