משרד המשפטים מנסה במרומז להטיל על קורבנותיו של הרב עזרא שיינברג חלק מן האחריות להסדר הטיעון המקל שנחתם עימו, ואשר ספג ביקורת חריגה (יום ה', 6.12.18) מצידו של בית המשפט העליון.
שיינברג - שהיה ראש קהילה בצפת - הודה בכך שבמשך עשר שנים ביצע עשרות עבירות מין בשמונה נשים מבנות קהילתו. במסגרת ההסדר עימו ביקשה המדינה לגזור עליו 105 חודשי מאסר, בית המשפט המחוזי בנצרת גזר עליו 7.5 שנות מאסר ובית המשפט העליון דחה את ערעורו - תוך שהשופטים
יוסף אלרון ו
אלכס שטיין מביעים תמיהה על קולת ההסדר (ראו קישור משמאל).
לאחר פרסום פסק הדין ב-News1, הוציאה דוברות משרד המשפטים את ההודעה הבאה: "בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות והותיר על-כנו עונש של 7.5 שנות מאסר בפועל שהוטל על הרב שיינברג, אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות מין בשמונה מתלוננות.
"המדובר בענישה משמעותית בנסיבות העניין לאור מורכבות ההליך, קשיים ראייתיים שהתגלו תוך כדי ניהולו והשלכותיהם האפשריות בפן המשפטי והאישי, ושבמהלכו אף נערך הליך גישור.
חשוב לציין, כי המתלוננות היו שותפות מלאות להליך הגישור ועודכנו בפרטיו בפרקליטות המחוז. שלושת שופטי בית המשפט העליון הביעו את דעתם על כך שמדובר במעשים חמורים ביותר, בהם המערער ניצל את מעמדו בקהילה ואת סמכותו הרבנית".
מעבר לכך שמדובר בהודעה חלקית ואף מטעה, המעלימה את הביקורת שמתח בית המשפט העליון על ההסדר, היא גם יוצרת את הרושם כאילו המתלוננות הן שעמדו מאחורי ההסדר או לפחות היו שותפות שוות בו. תיאור זה מנוגד למציאות ואף הופך את הקורבנות לאשמות. ההסדר נעשה אך ורק בידי הפרקליטות, ולקורבנות יש רק את הזכות לדעת עליו מראש ולהביע את דעתם - אך לא מעבר לכך. הפרקליטות אינה חייבת להתחשב בעמדת הקורבנות ובתי המשפט דוחים באופן קבוע עתירות שלהם נגד הסדרי טיעון.
לפיכך, משרד המשפטים גם מעלים מן הציבור את הביקורת שנמתחה על ההסדר עליו חתם בתיק מתוקשר ומעורר סערה, וגם מנסה לגלגל מעל עצמו את האחריות - לפחות באופן חלקי - ולהעביר אותה לכתפי הקורבנות.
