ישראל מצטרפת לכוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנות הון ומימון טרור (FATF) - הודיעה (יום ב', 10.12.18) שרת המשפטים,
איילת שקד. בארגון חברות כיום 35 מדינות, שרובן חברות גם ב-
OECD, והוא קובע את הכללים הבינלאומיים בתחום.
משרד המשפטים מציין, כי לפני 16 שנים בלבד כלל FATF את ישראל ברשימה השחורה שלו, כמי שמצויה בסיכון ניכר להלבנות הון. הצירוף בא לאחר ביקורת מקיפה מקיפה שערך הארגון בארץ בשנה האחרונה, בה נמצא שישראל היא אחת משלוש המדינות המובילות בעולם (אחרי ארה"ב ובריטניה) מבחינת אפקטיביות המאבק בהלבנות ובמימון טרור. עוד אומר המשרד, כי ההצטרפות לארגון מחזקת את מעמדה הבינלאומי של ישראל ותשפר את שיתוף הפעולה שלה עם מדינות אחרות בתחום פעילותו.
הדוח מעניק לישראל ציוני הצטיינות במאבק במימון בטרור, באפקטיביות פעילותה של הרשות ל
הלבנת הון ובמדיניות חילוט כספים שמקורם בפשיעה. FATF אומר, כי בישראל קיימת הבנה טובה של סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, ופעילויות הרשויות והמדיניות שלהן תואמות את הסיכונים שזוהו. גופי האכיפה מבצעים שימוש אפקטיבי במודיעין הפיננסי שמתקבל מהרשות וממקורות נוספים, וחוקרים באופן אפקטיבי עבירות הלבנה.
בשנים 2017-2014 הוגשו בממוצע 50 כתבי אישום בשנה על הלבנות ו-34 מתוכם מסתיימים בהרשעות. הארגון גם משבח את החילוטים הנובעים מכתבי האישום, ואשר עומדים על ממוצע שנתי של 24.6 מיליון אירו. אפקטיביות דומה נמצאה במאבק במימון טרור: 37 כתבי אישום הובילו להרשעות בשנים 2017-2013 בנוגע ל-26 ישויות ובודדים.
לצד זאת, FATF מותח ביקורת על כך שישראל טרם החילה את משטר איסור הלבנת ההון על מתווכי נדל"ן, סוחרים במתכות יקרות ונותני שירותים לחברות ולנאמנויות. עוד נמתחה ביקורת על כך שעל עורכי דין ורואי חשבון לא הוטלה חובת דיווח על פעולות חשודות, כפי שדורשים הכללים הבינלאומיים. משרד המשפטים העביר הוראות בתחום זה, אך הן רוככו בלחצן של הלשכות המקצועיות. זהו התחום המרכזי בו דורש FATF מישראל להכניס שיפורים, לצד הפיקוח על הצ'יינג'ים והאצת הטיפול המשפטי בעבירות אלו, כולל האפשרות לבחון הקמת בתי משפט ייעודיים לעבירות כלכליות.
שקד אמרה, כי מדובר במהלך בעל חשיבות רבה למגזר העסקי, הממצב את ישראל כמדינה אטרקטיבית להשקעות בינלאומיות ומשפר את מעמדם של הגופים הפיננסיים הישראלים ואת יכולתם לפעול בכלכלה העולמית. מנכ"ל המשרד,
אמי פלמור, הוסיפה, כי במעמדה החדש תוכל ישראל להשפיע על הניסיון להעביר את אירן מהרשימה השחורה ביותר לרשימה מחמירה פחות. מנכ"ל הרשות, שלומית וגמן-רטנר, ציינה, כי ישראל היא המדינה הראשונה המצליחה להצטרף ל-FATF כבר בניסיון הראשון, כאשר הייתה אחת מארבע מדינות מבין 44 מועמדות שהארגון הסכים לשקול את מועמדותן. לצד זאת אמרה, כי בתחום החקיקה נמצאת ישראל ברמה הנמוכה ביותר, וכי תיקון חקיקה אחד שבוצע ברגע האחרון הוא שאפשר את הקבלה לארגון.
נשיא FATF, מרשל בילינגסלי, אמר, כי סיום הליך הביקורת איננו נקודת הסיום, אלא מהווה עבור ישראל נקודת פתיחה להמשך חיזוק המאבק בהלבנות ובטרור. הוא הביע את הביטחון שישראל תטמיע את ההמלצות הכלולות בדוח. "אני בטוח שהניסיון והפרספקטיבה של ישראל יעניקו תרומה חשובה לעשיית הארגון", הוסיף.
בתשובה לשאלות News1 אמרה שקד, כי FATF בודק את המערכת הישראלית ולא את הרשות הפלשתינית, החמאס או קטאר - ולכן אין קשר בין דוח זה לבין העברת הכספים לחמאס בעזה. עוד אמרה, כי היא אכן סבורה שקיים שימוש יתר בחילוטים לפני משפט, היוצרים מצב בו אנשים חפים מפשע אינם יכולים לממן את הגנתם. "הפרקליטות תצטרך למצוא את האיזון בין מניעת השימוש בכספי עבירה לבין חזקת החפות", הוסיפה. בתשובה לשאלה האם לא נעשה שימוש יתר בעבירות הלבנה בכתבי אישום, אמרה פלמור, כי מדובר בשיקול דעת של הפרקליטות לבדה, וכי בשנים הקרובות יידרש המשרד להערותיו של הארגון בנוגע ליכולתם של בתי המשפט לעסוק בעבירות אלו.
