רוסיה השתמשה בכל פלטפורמה אפשרית של מדיה חברתית כדי לקדם את מועמדותו של דונלד טראמפ לנשיאות, ועוד יותר מכך - כדי לתמוך בו לאחר שנכנס לתפקידו. כך קובעת טיוטת דוח שהוכן עבור ועדת המודיעין של הסנאט, ואשר נחשפת (יום ב', 17.12.18) בוושינגטון פוסט.

את הדוח הכינו "פרויקט בחינת התעמולה" של אוניברסיטת אוקספורד וחברת גראפיקה לניתוחי אינטרנט, והוא מבוסס על בדיקת מיליוני פוסטים שהועלו לרשתות החברתיות בידי משתמשים רוסים או כאלו שהופעלו בידי ממשלת רוסיה. חשיבותו משולשת: הוא הוזמן בידי הוועדה כולה, כולל היו"ר הרפובליקני שלה, ריצ'רד באר; הוא הוכן בידי גורמים מקצועיים אוביקטיביים; והוא עוסק בפעילות הרוסית לא רק בבחירות אלא גם בעת שלטונו של טראמפ. הוועדה טרם הודיעה האם תאמץ את הדוח; הפוסט אומר שהיא צפויה לפרסם אותו בימים הקרובים.

הדוח מראה כיצד "הסוכנות למחקר אינטרנט" - גוף הקשור למודיעין הרוסי, ואשר הוא ואנשיו הואשמו בארה"ב בביצוע עבירות פליליות בעת המרוץ לנשיאות ב-2016 - פילח את תושבי ארה"ב לקבוצות אינטרסים על-מנת לשגר אליהם מסרים מוכוונים. המסרים הללו השתנו בהתאם לזמן ולצורך, והמאמץ סביבם הגיע לשיאו בנקודות מפתח כמו העימותים בין טראמפ לבין הילרי קלינטון והוועידות של הרפובליקנים והדמוקרטים - קובע הדוח. הוא מבוסס על מידע שסיפקו פייסבוק, טוויטר וגוגל על הפעילות בהם במשך מספר שנים עד אמצע 2017, המועד בו החלו החברות לפעול נגד החשבונות הרוסיים.

מחברי הדוח אומרים: "מה שברור הוא שכל המסרים נועדו בצורה חד-משמעית לפעול לטובת המפלגה הרפובליקנית, ובמיוחד דונלד טראמפ. טראמפ מוזכר במידה הרבה ביותר בקמפיינים המכוונים לשמרנים ולמצביעים מן הימין, במסרים המעודדים אותם לתמוך בו. לקבוצות העיקריות שהיו צפויות להתנגד לטראמפ הועברו מסרים שמטרתם הייתה לבלבל, להסיט ובסופו של דבר לעודד שלא להצביע".

עוד מצא הדוח, כי הרוסים השקיעו מאמצים ניכרים בהפעלת שמרנים בנושאים כמו ההגירה והזכות לשאת נשק, ובמקביל ניסו לערער את אמונם של ליברלים בטוהר הבחירות והעבירו להם מידע מטעה בנושא זכות ההצבעה והדרך לממש אותה. קבוצות אחרות - לטינים, מוסלמים, נוצרים, להט"בים, תושבי הדרום, יוצאי צבא - קיבלו מידה משתנה של תשומת לב מצד הרוסים שהפעילו אלפי חשבונות במדיה החברתית.

הפוסט מגלה עוד, כי הדוח מספק ניתוח מפורט ראשון מסוגו של התפקיד שמילאו יוטיוב (בבעלות גוגל) ואינסטגרם (בבעלות פייסבוק) בפעילות הרוסית. כך גם לגבי כלים אחרים, שעד היום כמעט ולא הוזכרו בהקשר זה: גוגל+, טאמבלר ופינטרסט. הרוסים גם השתמשו בחשבונות דוא"ל של ג'ימייל (גוגל), הוטמייל (פייסבוק) ויאהו.

למרות שהדוח מבוסס כאמור על מידע שהתקבל מענקיות הטכנולוגיה, מחבריו מותחים ביקורת על התגובה המאוחרת והחלקית של החברות לפעילות הרוסית. החברות התעלמו בזמן אמת מסימנים מובהקים לפעילות הרוסית, כגון השימוש ברובל לרכישת מודעות וכתובת האינטרנט של סנט פטרסבורג - העיר בה ממוקמת "הסוכנות למחקר אינטרנט". עוד אומרים החוקרים, כי החברות לא מסרו להם מידע מלא. פייסבוק מסרה מידע לגבי 81 עמודים ו-76 חשבונות בלבד; גוגל מסרה את המידע על יוטיוב בצורה שהקשתה על ניתוחו; טוויטר הקשתה כללית על ניתוח הפעילות בה.

הדוח גם מביע דאגה עקרונית מהסכנה שהרשתות החברתיות מציבות בפני המערכת הפוליטית בארה"ב ומחוצה לה, ואומר שהמערכות שנחשבו בעבר ככלי לחרות במדינות דיקטטוריות - מציבות כעת איומים בפני הדמוקרטיה.

לדברי המחברים, ממשל פוטין החל לפעול ברשתות החברתיות בשנת 2009 כדי להשפיע על הפוליטיקה הרוסית, ובשנת 2013 הורחבה הפעילות לארה"ב והחלה בטוויטר. היא התרחבה משמעותית בשנת 2014 ובשנת 2015, כאשר צוותים של מפעילים נכנסו לפלטפורמות נוספות והחלו לפלח את המצביעים האמריקנים לפי גאוגרפיה, התעניינות פוליטית, גזע, דת ומשתנים אחרים.

הרוסים החלו כאמור בטוויטר, התרחבו ליוטיוב ואינסטרגם ולאחר מכן נכנסו לפייסבוק. האחרונה הייתה יעילה במיוחד, מנקודת מבט רוסית, בפנייה לשמרנים ולאפרו-אמריקנים. 99% מהפעילות בה הגיעו מ-20 חשבונות שנשלטו בידי "הסוכנות למחקר אינטרנט", ובהם "להיות פטריוט", "לב טקסס" ו"צבא ישו". לחשבונות אלו היו 39 מיליון לייקים, 31 מיליון שיתופים, 5.4 מיליון פעולות המשך ו-3.4 מיליון תגובות. הרוסים הפעילו 133 חשבונות אינסטגרם, שהפופולריים בהם עסקו בתרבות אפרו-אמריקנית ובגאווה שחורה, ללא תכנים פוליטיים גלויים.

הפעילות הרוסית הלכה וגדלה בהתמדה, והגיעה לשיאה בששת החודשים שלאחר הבחירות - כלומר: בזמן ממשל טראמפ. הגידול היה בולט במיוחד באינטסגרם: מ-2,600 פוסטים לחודש ב-2006 ל-6,000 בשנה שלאחר מכן. בסך-הכל קיבלו החשבונות הרוסיים באינסטגרם 185 מיליון לייקים ו-4 מיליון תגובות. גם הפעילות ביוטיוב צמחה לאחר בחירתו של טראמפ: מספר הקישורים בחשבונות הטוויטר הרוסיים לאתר הווידאו זינק ב-84% בששת החודשים שאחרי הבחירות.