ועדת החינוך בראשות ח"כ
יעקב מרגי החליטה (יום ג', 18.12.18) לקיים דיונים עם משרד האוצר ומשרד החקלאות, כדי למצוא פתרונות מהירים למימון רפורמת התרנגולות המטילות במשק המשפחתי וזאת באמצעות מתן תמריצים.
יוזם הדיון, ח"כ דן סידה (
ש"ס), הציג בפני המשתתפים מצגת [רצ"ב] שעליה עמלו רפתנים לטובת הדיון, המציגה באופן יסודי וממוקד את הרפורמה ואת השינויים שהיא מביאה איתה.
הוא התריע מפני מגמות משתנות בשוק צריכת הביצים העולמית שישפיעו ישירות על רפורמת גידול העופות בישראל - בכך שתאגידי המזון הגדולים בעולם ובארץ מיישמים הלכה למעשה מדיניות של שימוש בביצי חופש בלבד בתעשיית המזון, מה שיחייב בחינה מחודשת של רפורמת הלולים בארץ.
ח"כ סידה: "אומנם משרדי האוצר והחקלאות והמועצה לענף הלול עוסקים בקידום רפורמת ההטלה מזה שנים ונתנו את דעתם לכך, אך באופן שלא הגיעה בצורה הנדרשת והמספקת לידיעת החקלאי הממוצע. בעקבות פסיקת בג"ץ, נדרשו החקלאים וכל הגורמים כולל השירותים הווטרינריים להשקעות אדירות להקמת לולים חדשים במסגרת הרפורמה, וללא התייחסות מספקת לשינויים החלים בשוק צריכת הביצים העולמי".
לדבריו, האופן שבו מתייחסים בעולם המערבי לרווחת בעלי החיים אינו מחלחל בצורה מספקת לתודעה, "אך מעבר לכך אנו כעם היהודי מחויבים על-פי אמונתנו להמעיט בצער בעלי החיים".
בדיון נחשף מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), שבו התברר שהגידול בלולים משפחתיים נותן מענה באופן מובהק לבעיית הסלמונלה. לאחר כ-10 שנים מקבלת ההחלטה על תוכנית השדרוג של ענף ההטלה, לא חל שום שינוי בפועל והמצב אף החמיר. מצבם התברואתי של חלק גדול מלולי ההטלה הוא בכי רע ובשנה שעברה התגלו 30% נגיעות בחיידקי סלמונלה בלולי ההטלה.
חוקר הממ"מ, אלירן זרד, אמר: "באירופה – אין שימוש בלולים מהדגם הישן שמשתמשים בהם פה בארץ, אלא רק לולים משודרגים. כמעט מחצית מהתרנגולות משוכנות בלולים ללא כלובים. בשוויץ כבר אין כלובים. לפי הערכות משרד החקלאות – כ4% מהביצים שמשווקות לצרכן: 2% ביצי חופש ו-2% ביצים אורגניות. – מהביצים המשווקות בסופרים. בבריטניה הכריזו חלק גדול מהמרכולים הכריזו שעד 2025 ישווקו ביצים רק מלולים ללא כלובים". סידה אמר כי "כל הלולים שנבנו או שיבנו בשיטת הסוללה המותאמים לרווחת העוף ימשיכו להתקיים ולהתפתח לפי המתוכנן".
החקלאי שמוליק כץ מבארותיים סיפר לוועדה: "לפני מספר שנים היה לי לול סוללה במשך שלושים שנה, ולקח לי לא מעט זמן - כשש שנים - לעבור ללול חופש. אני מציע מסלול מהיר להתקנה של פאנלים סולאריים על הגג של הלול כדי להחזיר את כל ההשקעה של הלול. בנוסף, אני מתקיים גם מתיירות חקלאית ומארח קבוצות מסין, מהודו או מישראל שמתעניינות בגידול תרנגולות חופש. לפני שבועיים היה כינוס של האגודה למדע עופות - יש קשר מאוד מעניין בין גודל הלהקה לסלמונלה. התקציב בל המדינה בטל בשישים לעומת הנזקים שנגרמים בעקבות צריכת מאכל לא בריא. בחודשים החמים כרבע מהלולים נפגעים מהסלמונלה. ככל שבלהקה יש יותר מטילות יש יותר הימצאות של סלמונלה".
אורי צוק בר ממשרד החקלאות: "הגענו להסכמות עם המשרדים ולכמעט הסכמות עם המגדלים שנותנות מימון לשדרוג לולים. בהתחלה החקלאים הסתייגו מהחתימה על הרפורמה הזאת. אח"כ הם רצו ואז האוצר סירב, ועד היום היא לא נחתם הסכם. כיום יש טיוטת הסכם והיא לא חתומה על-ידי כל הצדדים".
היו"ר מרגי: "אתה המאסדר! אני צריך לשמוע מכם יותר להט, ולא ציפייה לכך שיפתרו לכם את הבעיות".
צוק: "אנחנו דורשים דרישות מחמירות מהחקלאים ודורשים שהלולים החדשים יעמדו באמות המידה המחמירות. אנחנו לא יכולים לחייב חקלאי לפרק את הלול שלו ולהקים לול חדש בעלות של מיליון שקל. בארץ יש 2,700 מגדלים. ביחס לחקלאות, זה אחד הענפים הגדולים".
מרגי: "הרפורמה לא תתקיים אם לא יהיו תמריצים והמגדלים יבינו שאתם נחושים. אם תהיה נחישות של המשרד, אני בתור חקלאי אקבל פיק ברכיים. אל תצפו מהחקלאים שיטפלו בביורוקרטיה. צריך מישהו שיקח את הנושא ויקדם אותו".
צוק: "הוקצו 50 מיליון שקל לנושא של הקמת משטחים ותשתיות חדשים על לולים קיימים ב-100% מימון של הממשלה. כמעט לכל הישובים יש פתרונות של תב"ע – הקמה של לולים מעבר לגדר של הישוב. ניתן את הכסף לכל לול שיעמוד באמות המידה המקובלות באירופה, ותוספת ללולים ללא כלובים".
מוטי אלקבץ מארגון מגדלי העופות: "מול האוצר התקיים דיון ארוך מאוד ומתיש, כאשר האוצר תחת סדר-יום של יוקר המחיה ובלי להתייחס לרווחת המגדל. קיימנו דיון והגענו למתווה. מנכ"ל משרד החקלאות סירב לחתום מסיבה פרסונלית – בגלל סכסוך בין האוצר למשרד החקלאות שאינו קשור אלינו. 350 מיליון, מתוכם 60 מיליון לתשתיות, ושאר התקציב היה אמור לממן את היציאה לרפורמה. מכיוון שזה לא יצא לפועל, משרד האוצר ומשרד החקלאות קיימו ביניהם דיון על ניסוי – יש בהרצה הזאת ברכה וקללה. הניסוי מדבר על 100% תשתיות, אבל ללא תקציב למגדל המשפחתי זה לא יצליח, כי הטייקונים ישתלטו על הענף. בהנהלת משרד החקלאות הכבידו עלינו והובילו אותנו למתווה שבסופו של דבר אנחנו נצטרך להוציא את כל הכסף. יש כל מיני דרישות לרשתות ועוד ועוד. חוץ מזה אנחנו עומדים גם מול דרישות של המשרד להגנת הסביבה – טיפול בזבל עופות ובריחות. כל זה מוביל אותנו בעצם לכך שהניסוי משמש רק קבוצה קטנה מאוד שתשתלט על הענף ותוציא את המגדלים הקטנים מהענף. אנחנו דורשים התייחסות תקציבית להוצאת הלולים מתוך הישובים או טיפול לפי דוח שמקובל עלינו – דוח צביקה כהן. אני דורש שכדי ליישם את כל התוכנית ושתהיה נכונה היא צריכה להיות מגובה בתקציב, אחרת חקלאים מסוימים לא יוכלו לעמוד ברפורמה".
תמר לוי-בונה ממשרד האוצר: "יש היום 50 מיליון שקל ששירינו לטובת המשטחים". היו"ר מרגי: "האם האוצר יעמיד לטובת הנשוא את ה-360 מיליון שקל?". לוי-בונה: "התקציב כרגע לא ברשותנו כי לא חתמו על ההסכם בזמן". מרגי: "לי אין ספק, ואני אומר את זה בביטחון מלא - אני חושב שגם האוצר ישים את הכסף כי זה לא סכום גדול".
ח"כ
יעל גרמן (יש עתיד): "אנחנו צריכים לדאוג לכך שלא תהיה בכלל סלמונלה". ח"כ
איתן ברושי (
המחנה הציוני): "הממשלה הזאת מקצה כל יום כסף ליהודה ושומרון, ולכן אין לה כסף לגליל ולחקלאים. תהיו יותר מתונים בעת הזאת – בלעדינו אין שטחים פתוחים וירוקים. החקלאות היא הביטחון של השטחים הירוקים והפתוחים. החקלאים כל החיים בקו העימות והמדינה מערערת את החוסן והביטחון. הלול הוא ענף מרכזי. החיים בנויים מאיזונים וצריך לדאוג לחקלאים ולרווחת בעלי החיים". ח"כ
יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "מציעה לכולם להיות מאוזנים יותר. אם המדינה הולכת לשים כסף – הכסף צריך ללכת רק לכיוון של לולים ללא כלובים, חד וחלק". ח"כ סידה: "חשבנו שהבית היהודי יוביל את החקלאות בישראל אבל המפלגה מקובעת רק ליהודה ושומרון".
כל הגורמים שנוכחו בדיון החליטו להמשיך ולשתף פעולה עד לפתרון מהיר של מכלול הבעיות, כדי להביא לחיזוק ההתיישבות בקו העימות שבגליל, ששם מצוי עיקר גידול ענף הביצים של ישראל. בהחלטת הסיכום, הורה מרגי למסור לוועדה בתוך 30 יום את המדיניות של המשרדים לגבי יישום הרפורמה.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
