הממשלה דנה (יום א', 23.12.18) בקידום אסדרה חכמה, בהמשך להחלטתה מאוקטובר 2014, אשר במסגרתה נקבע, בין היתר, הליך הערכת השפעות אסדרה (Regulatory Impact Assessment
- RIA) בעת גיבוש אסדרה חדשה, וכן בהמשך לדוח ארגון ה-OECD שהוצג לממשלה ביולי השנה, שסקר את מצב האסדרה בישראל, והמליץ להמשיך את הטמעת מדיניות האסדרה החכמה בישראל.

הממשלה החליטה, בהתבסס על הניסיון והמסקנות שנצברו מאז 2014 ועל המלצות דוח ה-OECD אשר ראש הממשלה הנחה לקדמן, על שורת צעדים כגון: קביעת אבני יסוד למדיניות אסדרה חכמה בישראל, חיזוק התשתית המשרדית ליצירת אסדרה חכמה, בקרה ממשלתית על שינויי אסדרה בעלי השפעה משקית וקידום תשתיות ממשלתיות לאסדרה חכמה.

במכון הישראלי לדמוקרטיה בירכו על החלטת הממשלה, בהובלת האגף הנוגע בדבר במשרד ראש הממשלה. במכון אמרו שהחלטה זו בעלת חשיבות, מאחר שהיא ממסדת בקרב המאסדרים השונים צורת חשיבה חדשה בבואם לקבוע אסדרה חדשה, שאמורה לשקף לא רק את "שנאת הסיכון" של המאסדר, אלא להביא בחשבון גם את ההשפעה המשקית של כל אסדרה חדשה. בנוסף, יישום ההחלטה יתרום להגברת האמון בין המאסדרים, החברות העסקיות והציבור.

מומחי המכון בנושא טיוב עבודת הממשל פרופ' יובל פלדמן, ד"ר אסף כהן, דפנה אבירם-ניצן ועומר זליבנסקי שליוו את התהליך מציינים, כי משמעות ההחלטה היא שכאשר משרדי הממשלה יבקשו לגבש חוקים או נהלים שיש להם פוטנציאל השפעה על האזרחים והמגזר העסקי, הם יידרשו לבחון את המשמעות הכלכלית והמשקית של ההחלטה, לרבות התייעצות עם בעלי העניין ומומחים חיצוניים בתחום.

משרדי הממשלה יצטרכו גם לבחון חלופות שונות שיקדמו את המטרה ויערכו תהליך של ניהול סיכונים בדגש על עלות-תועלת של המהלך המוצע. כך, למשל, אם במשרד הכלכלה יוחלט לחייב כל עסק להקצות שטח של חניה לכל עובד, יהיה על המשרד להציג את המשמעות הכלכלית של הדבר עבור המגזר העסקי אל מול התועלת או ההיגיון הכלכלי שהוביל לגיבוש הצעת החוק או הנוהל.

החידוש המרכזי בהחלטה הוא יצירת מנגנון ברור ומוסדר לניהול התהליך של הערכת השפעה משקית (RIA) וחלוקת סמכויות ברורה יותר בין המשרדים השונים וכן מול האגף לטיוב רגולציה [השם הלועזי במקור, ע.י.] במשרד ראש הממשלה. המהלך גם מסדיר את מעמדם של גופים אלו בתהליך ושל מובילי האסדרה במשרדים השונים. חידוש חשוב נוסף, הוא הרחבת תחולת חובת RIA גם לנהלים ולא רק להצעות חוק ממשלתיות.

עם זאת, מציעים פלדמן, כהן, אבירם-ניצן וזליבנסקי, להוסיף לתהליך החדש גם בחינה בדיעבד של אסדרה, שתאמוד את יעילות ההחלטה. כלומר, האם אסדרה חדשה שהתקבלה אכן עמדה במטרותיה, והאם התנאים בשוק השתנו כך שהיא אינה נחוצה עוד. מנגנון זה הוא חלק מהמלצות ארגון ה-OECD, כפי שהוגשו לממשלת ישראל, שעל בסיסן גיבשה החלטת ממשלה זו. עוד מציעים חוקרי המכון, לשקול להחיל את הכללים החדשים גם על רפורמות משמעותיות שעוברות במסגרת הליכי חקיקה בחוק ההסדרים, ללא הערכת השפעתן המשקית בהליך מוסדר של RIA, וללא דיון מעמיק מספיק של חברי הכנסת בוועדות השונות, כפי שמתקיים לגבי חקיקה ממשלתית רגילה. ולבסוף, יש להקפיד כי התהליך המוצע לא ייצור רובד ביורוקרטי נוסף, אשר יעכב או יימנע את יישומן של אסדרות חשובות.