סין הנחיתה (יום ה', 3.1.19) חללית בצד האפל של הירח - לראשונה בהיסטוריה. מדובר בצעד משמעותי בתחרות שמציבה בין לארה"ב ולרוסיה בחקר החלל, וגם בכזה העשוי להוות מקפצה לפעילותה העתידית בתחום.
סין הנחיתה בשנת 2013 חללית בצד המואר של הירח - הפונה באופן קבוע לעבר כדור-הארץ - ובכך הצטרפה לארה"ב (היחידה שהנחיתה אדם על הירח) ולרוסיה. החללית שנחתה כעת בצד האפל היא "צ'נז'ה 4", אשר שוגרה ב-8.12.18 ונכנסה למסלול סביב הירח 22 יום מאוחר יותר - טיסה איטית ביחס למשימות "ג'מיני" ו"אפולו" האמריקניות, אשר הגיעו לירח בתוך ימים ספורים. החללית הסינית כוללת מצלמות, מכ"ם חודר קרקע וחיישנים לניתוח הרכב הקרקע. היא גם תערוך ניסויים ביולוגיים, כדי לבחון כיצד מתנהגים זרעי צמחים בחוסר המשקל של הירח.
סין פועלת בשנים האחרונות במרץ רב להדבקת הפער מארה"ב בשורה של תחומי טכנולוגיה עילית, ובהם בינה מלאכותית, מיחשוב קוונטום ועוד. ארה"ב רואה את הפעילות הסינית כסכנה לבטחונה הלאומי, וזו אחת הסיבות לצעדים החריפים של הנשיא
דונלד טראמפ נגדה. המרוץ הסיני לחלל הוא חלק מתחרות זו. סין מתכננת להשמיש ב-2022 את תחנת החלל השלישית שלה, ומאוחר יותר בעשור הבא - ליצור בסיס על הירח, ממנו תוכל לשגר חלליות למאדים.
מומחים אומרים, כי הנחיתה היום היא הרבה יותר מאשר צעד תעמולתי, ויש לה ערך מדעי ומעשי רב. הצד האפל של הירח הוא החלק הקדום ביותר שלו, ומחקר בו יכול ללמד רבות על היווצרותו של הירח. ההערכה היא שבאזור זה יש מחצבים רבי ערך, ואם השלב הבא במרוץ לחלל יהיה ניצול המשאבים המצויים בו - לסין יהיה יתרון בדמות הידע שלה על חלק זה של הירח. סין גם תוכל להשתמש באזור זה כבסיס תדלוק למשימות עתידיות בעומק החלל. סין עשויה להפוך בקרוב למדינה היחידה שתפעיל תחנת חלל, "טיאנגונג 2", שכן ממשל טראמפ הציע להפסיק ב-2025 את המימון לתחנת החלל הבינלאומית אותה מובילה ארה"ב.
בשל החשש מפני כישלון והרגישות של הטכנולוגיה המעורבת בחקר החלל, נמנעת סין מלמסור פרטים על פעילותה בתחום - בניגוד למקובל במערב, שם נמסר מידע רב. באפריל שעבר התרסקה מעבורת החלל הסינית "טיאנגונג 1" לאחר שהבקרה הקרקעית איבדה את הקשר איתה. גם הפעם לא מסרה סין פרטים של ממש, מעבר להודעה על עצם הנחיתה.
עם זאת, עצם החברות במועדון החלל היוקרתי משמשת כמקור לגאווה לאומית וככלי תעמולתי חשוב במיוחד עבור ממשלת סין והמפלגה הקומוניסטית השלטת. בשנה שעברה שיגרה סין, לראשונה בהיסטוריה, את המספר הגבוה ביותר של טילים לחלל - 38. היא גם מתכננת להנחית השנה חללית נוספת על הירח. ברבים מן השיגורים שלחה סין לחלל לווינים מתוצרתה, במטרה להתחרות במערכת ב-GPS העולמית - מקור נוסף לדאגה בארה"ב בפרט ובמערב בכלל.
