מחצית מן החייבים שקיבלו הפטר בשנת 2009 שבו למעגל החייבים ונפתחו נגדם תיקים בהוצאה לפועל. כך מעלה מחקר ראשון מסוגו שמפרסמת (יום א', 6.1.19) רשות האכיפה והגבייה. את המחקר ערכו רבקה אהרוני, ראש האגף לתכנון מדיניות ברשות, ורפי גולן, מנהל אגף הסטטיסטיקה באגף, לקראת כניסתו לתוקף בעוד שמונה חודשים של חוק חדלות הפרעון החדש.
נגד 4,988 פושטי רגל שקיבלו הפטר לפני עשור, נפתחו תיקים בהוצאה לפועל לאחר מועד קבלת ההפטר. בסך-הכל נפתחו נגדם 12,411 תיקי הוצאה לפועל לאחר קבלת ההפטר (ממוצע של 2.6 תיקים לכל חייב - דהיינו, מדובר בחובות ניכרים ולא בחוב מקרי). עוד נמצא, כי עומק החובות של האוכלוסייה הלא-יהודית, גם לאחר קבלת ההפטר, גבוה יחסית לאוכלוסייה היהודית, ופושטי רגל המתגוררים בפריפריה הם בעלי סיכוי גבוה לחזור לחובות.
המחקר גם מאושש את המצב המצטייר מדוחות הנהלת בתי המשפט, על העלייה הניכרת בהליכי פשיטת הרגל בשנים האחרונות. בשנת 2009 קיבלו 625 פושטי רגל הפטר, ובשנת 2017 קיבלו אותו 7,505 פושטי רגל, כלומר עלייה של למעלה מפי עשרה. העלייה במספר מקבלי ההפטר בולטת במיוחד בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית, שהיוותה 5% מכלל מקבלי ההפטר בשנת 2009 והגיעה ל-16% בשנת 2018 - קרוב לחלקה באוכלוסייה הכוללת (כ-20%).
החוב הממוצע של גבר יהודי שחזר למעגל החייבים עומד על 74,538 שקל, ושל אישה יהודיה - 31,839 שקל; הסכומים החציוניים (בהתאמה) הם 13,268 שקל ו-7,909 שקל. במגזר הלא-יהודי עומדים הסכומים לגברים על 65,339 שקל (ממוצע) ו-14,249 שקל (חציוני), ולנשים - 24,271 שקל ו-5,946 שקל (בהתאמה).
אהרוני וגולן אומרים בסיכום המחקר: "נדהמנו מהיקף החוזרים למעגל החובות; אם תוך כעשור מקבלת ההפטר יימצא אחד מכל שני פושטי רגל את עצמו במצב של קושי כלכלי ממשי עד כדי יצירת חובות חדשים, הרי שהוועדה [המייעצת בהתאם לחוק החדש] אמורה ליצור סט כלים רחב של שיקום על-מנת להימנע מתופעת ה'דלת המסתובבת' של פושטי הרגל. תמונת המצב של פושטי הרגל הלא יהודים החוזרים למעגל החובות קשה במיוחד, היקף החובות וערכו הכספי גדולים יותר. לפיכך פתרון רחב וארוך טווח דורש יותר מהפטר חד-פעמי, על-מנת לגרום לשינוי כלכלי משמעותי יש לצייד את פושטי הרגל בארגז כלים שיסגור את הפער בין ההוצאות להכנסות".
