לפיד: העיתונות הוכיחה שאני לא מזגזג

מפלגת העבודה הפכה בדור האחרון לגוף פוליטי המתאפיין באי-יציבות פנימית ובהחלפה תכופה של מנהיגיה, בתירוצים שונים ומשונים. לקראת בחירות 2019, התפרק "המחנה הציוני", שהוקם למעשה בכדי להחליף את הליכוד בשלטון, על-רקע המשבר עם ציפי לבני שקדמה לו פרישת הרצוג. אירועים אלה החזירו ל"עבודה" בשיח הציבורי את התואר המפוקפק מפלגה "אוכלת ראשיה". אני עוקב אחרי תנועה זו כבר שנים רבות. אינני חוקר אותה ואת קורותיה, אלא מתבונן ולומד את הדברים המתרחשים בה ממעוף הציפור, כמשקיף שנמנה בעבר הרחוק עם אוהדיה. פרישת בן-גוריון, שהודח מההנהגה על-ידי חבריו במרכז המפלגה, הייתה עבורי סימן אזהרה לגבי הסתאבות ה-דנ"א של תנועה זו ומאז התרחקתי ממנה.

יו"ר מפלגת "חוסן לישראל" הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, משיב לביקורות שנשמעו על דבריו ואומר כי "התגובות מצביעות על הפאניקה ואיבוד העשתונות. הם ירו בגב של אחינו הדרוזים ואנחנו נרפא".

בהתחשב בהיקפו של איום ההתערבות הזרה בבחירות, תגובתה של הקהילה הטרנס-אטלנטית הייתה עלובה – כותבים ב-Foreign Affairs מייקל צ'רטוף, שהיה השר האמריקני לביטחון פנים בשנים 2009-2005, ואנדרס פו-ראוסמוסן, שהיה ראש ממשלת דנמרק (2009-1002) והמזכיר הכללי של נאטו (2014-2009). השניים עומדים במשותף בראש "הוועדה הטרנס-אטלנטית לטוהר הבחירות".

מבלי מֵשִׂים הפכה ישראל אט אט מרפובליקה דמוקרטית לממלכה בה שולט הוד מלכותו.

הרמטכ"ל לשעבר, יושב-ראש מפלגת "חוסן לישראל", בני גנץ בהתבטאות פוליטית ראשונה: "אעשה בכל שביכולתי לפעול לתיקון חוק הלאום". גנץ אמר את הדברים לעשרות המפגינים בהם בני העדה הדרוזית שבאו למחות מחוץ לביתו, והוסיף: "ישלנו ברית דמים, אבל לא פחות מכך יש לנו ברית חיים. אנחנו צריכים לוודא שביחד אנחנו בונים את השותפות הזו ואת הברית הזו בצורה משותפת כברית חיים, כמו שראוי שיהיה".