למרות המוזרות: האקדמיה אישרה לומר "וּבָּלוֹן"

האקדמיה ללשון העברית קיבלה בישיבת המליאה האחרונה (7.1.19) כמה מילים חדשות שנקבעו בשיתוף הציבור - משחקן (גיימר) ועשיין (מייקר), ושורת החלטות דקדוקיות.

• מִשְׂחֲקָן (גיימר, gamer) - חובב נלהב של משחקי מחשב ומשחקי חוזי (וידאו, המרבה לשחק ולעסוק בהם. תמורת גיימינג נקבע מִשְׂחֲקָנוּת.

• עַשְׂיָן (מייקר, maker) - ממציא ויוצר דברים, לעיתים קרובות בשילוב טכנולוגיות מתקדמות ומלאכות מסורתיות. השם המופשט הוא עַשְׂיָנוּת (making).

כמו-כן נקבע הצירוף הַרְצָאַת מִשְׂרָה, במקום job talk, לציון הרצאה הניתנת לצורך קבלה למשרת הוראה במוסד להשכלה גבוהה.

האקדמיה קיבלה גם כמה החלטות בדקדוק. אחת ההחלטות היא כי צורת הרבים של כִּבְשָׂה היא גם כְּבָשׂוֹת וגם כְּבָשִׂים, ולפי זה הצירוף "חלב כבשים" הוא צירוף תקני. עוד נתנה האקדמיה את דעתה על השאלה שמטרידה רבים: האם תקני לומר "בְּפָריז" ללא דגש בפ"א כדרך השמות העבריים (בְּפתח תקוה). נקבע כי אותיות בּ', פּ' (וכן כּ') בראש מילים לועזיות ובראש שמות זרים שומרות בדרך כלל על הגייתן זו גם אחרי אותיות וכל"ב. אולם הרוצה לרפות אותן הרשות בידו. לפיכך אפשר לומר: וּבָּלוֹן או וּבָלון; בְּפִּיג'מה או בְּפִיג'מה; וּפָּריז או וּפָרִיז, בִּבְּרִיטַנְיָה או בִּבְרִיטַנְיָה.

נקבעה הטעמת השם שֶׂכְוִי (תרנגול) במלרע, שֶׂכְוִ֫י (במלרע). וזאת למרות שבכתבי יד מדויקים של המקרא, כמו גם אופן הגיית המילה בברכות השחר בנוסח מסורת תימן, הטעמת המילה מלעיל.

כן הותרו צורות רבים של שמות תואר כגון פּוֹרִיִּים, יְפֵהפִיִּים מגזרת ל"י; הוחלט על נטיית הנוכחת של המיליות כך שלצד הצורות המקראיות לנוכחת הִנָּךְ, עוֹדָךְ טובות לשמש גם הִנֵּךְ, עוֹדֵךְ; הותרו צורות כגון תַּאַסְפִי יַאַסְפוּ לצד תֶּאֶסְפִי, תֶּאֶסְפוּ; הוחלט על חילופי גזרות אחדים: זָח והֵזִיחַ לצד הֵזֵחַ, הֵגֵס והֵגִיס, נִמּוֹשׁ; וכן נקבע שאין לנקד בדגש קל את האות ג' (g) במילים לועזיות כמו ג'ונגל.