שיכון ובינוי סולל ובונה תשתיות תובעת 22 מיליון שקל מאלי אהרון, ממנו רכשה את חברת מנורה איזו אהרון לעבודות אלקטרו-מכניות (תאורה, רמזורים, מיזוג אוויר ועוד). העסקה בוצעה בנובמבר 2017, כאשר שו"ב שילמה 150 מיליון שקל. כעת טוענת שו"ב (21.1.19), כי אהרון הציג בפניה מצגי שווא בנוגע להתנהלותה של החברה ולהתחייבויותיה, והוציא ממנורה כספים לכיסו הפרטי.

שו"ב טוענת, כי אהרון שילם "בשחור" לעובדים במנורה - דהיינו במזומן וללא דיווח לרשות המיסים. עקב כך נאלצה מנורה - כעת בבעלותה של שו"ב - לשלם לרשות המיסים 1.6 מיליון שקל, נשאה בעלויות של 250,000 שקל והיא עשויה להידרש לשלם סכומים נוספים כאשר תסיים הרשות את בדיקתה. עוד היא אומרת, כי לאחר הרכישה טענו שני מנהלי חטיבות במנורה, כי מגיעים להם בונוסים של 1.5 מיליון שקל ו-3 מיליון שקל, וזאת בניגוד להצהרתו של אהרון ולפיה כל התשלומים לכל העובדים כבר נפרעו.

סעיף נוסף בתביעה עוסק במתווך גל אקוקה, אותו העסיק אהרון מטעם מנורה. אקוקה טען לאחר השלמת העסקה, כי מנורה חייבת לו 13.8 מיליון שקל. אהרון טען שהסכום הוא לכל היותר 700,000 שקל, והציע לשלם לאקוקה 1.4 מיליון שקל. שו"ב אומרת, כי סוגיה זו עודנה תלויה ועומדת, וטוענת, כי אהרון סייע ואולי עדיין מסייע לאקוקה, במטרה לקבל ממנורה כספים שאינם מגיעים לו.

עוד מתייחסת שו"ב לכספים שלטענתה הוציא אהרון שלא כדין מקופתה של מנורה. לדבריה, אהרון גלגל על מנורה את מלוא העסקתו של ערן פרי, למרות שהוא הועסק במשותף בידי מנורה ובידי חברה השייכת לאהרון; לדבריה, מגיעים לה בחזרה מיליון שקל בשל כך. אהרון רכש לעצמו מכונית מרצדס על חשבון מנורה והשתמש בה גם לאחר מכירת החברה; הוא החזיר אותה למנורה רק לפני שלושה חודשים. לבסוף נטען, כי אהרון השכיר למנורה בניין משרדים השייך לו וגבה דמי שכירות מופקעים העולים ב-1.2 מיליון שקל על אלו שאמור היה לקבל. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד תומר ויסמן, ערן וינר וטל הוכבוים, וטרם הוגש כתב הגנה.