בשנת 2005 התקבלה ידיעה ברשות העתיקות לפיה החול שבארגז החול במגרש המשחקים שברחוב רחל אמנו בשכונת קטמון הישנה בירושלים, נבלע בבטן האדמה. בבדיקה שערך אז ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג רשות העתיקות, התברר שארגז החול בנוי על גבי מאגר מים.
בעקבות הגילוי, תועד המקום בצלילה ע"י הארכיאולוג ד"ר עוזי דהרי והמהנדס
עופר כהן מרשות העתיקות, שירדו אל המאגר ומיפו אותו בעת שהיה מלא במים. התברר כי מדובר במאגר מים נדיר במצב השתמרותו ועצום, שאורכו יותר ממידותיה של חצי בריכה אולימפית- 34.2 מ' וסך כל שטחו 225 מ"ר. נפח המים המקסימלי שיכול הבור להכיל מגיע ל-1,125 מ"ק. לדברי ד"ר יובל ברוך, ניתן לתארך את הבור לתקופה הביזנטית ולקשר אותו לאתר ארכיאולוגי שנחשף בסמוך למקום, ושמור כיום במרתפי בית הכנסת רמב"ם שברחוב אמציה.
לפני כחודשיים החליטה העירייה על שיקום מגרש המשחקים. כחלק משיקום זה, הוחלט, בעצה אחת בין העירייה לרשות העתיקות לבדוק את מצבו הפיסי של מאגר המים ולוודא שהוא אינו מהווה סכנה לבאים למגרש המשחקים ולציבור בכלל.
בנוסף, נבחנת האפשרות לאפשר את פיתוחו של המאגר כך שיהפוך מוקד חוויתי יוצא דופן בשכונת קטמון הישנה, בדומה למאגרי מים דומים בארץ - כגון בריכת הקשתות ברמלה, ואף בעולם, באתר הסיסטרנה באיסטנבול. אתרים אלה הונגשו והפכו מבוקשים ביותר על-ידי תיירים.
בשלב זה המאגר הוגדר על-ידי העירייה כמסוכן, המקום מגודר והכניסה אליו אסורה.
לדברי ד"ר ברוך, רשות העתיקות תושיט לעירייה את כל הסיוע הנדרש כדי לפתח את האתר.
