רו"ח אלי גרינבלום, שהיה ראש אגף כספים ומינהל בהתאחדות התעשיינים, מנסה לסחוט ממנה כספים באמצעות טענות כזב ותביעות שווא. כך אומרת ההתאחדות (יום א', 3.2.19) בתגובה לבקשתו של גרינבלום מבית הדין לעבודה בתל אביב למנוע את פיטוריו. השופט דורי ספיבק ידון היום (4.2.19) בבקשה זו.

בתביעתו טען גרינבלום, כי הוא פוטר לאחר שחשף שחיתויות ואי-סדרים בהם מעורבים בכירי ההתאחדות (ראו קישור משמאל). בתגובתה טוענת ההתאחדות, כי גרינבלום פוטר בשל שורה הולכת ומתארכת של כשלים אישיים ומקצועיים, תלונותיו נבדקו בצורה מקיפה ולא נמצא בהן ממש, וכעת הוא מממש תוכנית שגיבש מראש - להגיש "תלונת כזב שכל תכליתה סחיטת מקסימום כספים מההתאחדות, וזאת תוך ניצול מכפיר של תפקידו הרגיש ונסיונו כראש אגף כספים ומינהל, תחת אצטלה שקרית של 'חושף שחיתות'".

ההתאחדות מוסיפה, כי חלק מן האירועים אליהם התייחס גרינבלום בתלונתו אירעו לפני שנים רבות וחלקם היו באחריותו שלו - דבר המלמד גם הוא על כך שהיא הוכנה זמן רב מראש, כאשר הבין שהעסקתו בשורותיה מתקרבת לסיומה בשל כשליו הרבים. גרינבלום גם תכנן מראש לחשוף בתקשורת את תלונותיו, כדי להעצים את הפגיעה בהתאחדות. הוא נעדר בכוונה מעבודתו במשך חודשיים ונמנע מלשתף פעולה עם הצוות שהוקם כדי לבדוק את התלונה.

לדברי ההתאחדות, התלונה נבדקה בצורה המיטבית בידי נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, סטיב אדלר, וראש מחלקת הביקורת במשרד BDO, רו"ח חני עמר. "התלונה לא רק שנמצאת כתלונת שווא אלא ככזו שהוגשה בחוסר תום לב", היא מוסיפה. לאחר מכן המשיך גרינבלום לנסות לסכל את עריכת השימוע אליו זומן, אך ההתאחדות קיימה אותו והחליטה בצורה ראויה לפטר אותו - בשל חוסר שביעות הרצון מתפקודו המקצועי ובשל התנהגותו הבעייתית.

ההתאחדות מביאה שורה של דוגמאות להתנהגותו של גרינבלום, אשר לדבריה פגעה בצורה משמעותית בניהול הכספים וכוח האדם. ביניהן: הימנעות ממסירת פרטים על העסקת עובדות אגף הכספים, מסירת מידע מוטעה בשימוע לעובד שנחשד בעבירה משמעתית חמורה, העדר מעקב אחרי ביצוע התקציב שגרם לחריגות חמורות ממנו, דיווח מטעה על תנאי ההעסקה שלו עצמו, הימנעות מחידוש גביית דמי הטיפול מחברי ההתאחדות וכשלים שסיכנו את הגשת דוחות ההתאחדות לרשות המיסים.

תגובתה של ההתאחדות כוללת את ממצאיהם של אדלר ועמר לגבי 11 הסעיפים שנכללו בתלונה שהגיש גרינבלום בחודש אוקטובר ליו"ר ועדת הביקורת, חיים הורוביץ. בין היתר הופרכה טענתו המרכזית, לפיה הנשיא שרגא ברוש והמנכ"ל רובי גינל ירוויחו אישית משינוי התב"ע של בית התעשיה בתל אביב, ולא נמצאו שיקולים זרים בהעמדת הלוואה של 2 מיליון שקל מקופת ההתאחדות לביצוע השינוי.

עוד נקבע, כי ההתאחדות לא השתלטה של שטח ציבורי בבניין; גינל לא הסתיר נתונים בהליך גישור שניהל אדלר; גינל קיבל כדין פדיון ימי חופשה, במעורבות מלאה של גרינבלום עצמו; וההתאחדות לא הטעתה את הביטוח הלאומי בנוגע לעובדת שהתפטרה וביקשה אישור לפיו פוטרה.

ההתאחדות טוענת, כי בעקבות תלונת השווא נוצר משבר אמון חריף בין בכיריה לבין גרינבלום, שהחמיר כאשר האחרון יצא לחופשת מחלה בת חודשיים בלא שאיש יוכל למלא את מקומו. כאשר זומן גרינבלום לשימוע, ממשיכה ההתאחדות, הוא הגיב תוך שימוש בלשון אלימה ומשתלחת כלפיה וכלפי העומדים בראשה. במקביל, הוא ניצל את מעמדו כדי להעלים מסמכים - למשל את הסכם העסקתו מתיקו האישי - תוך שהוא מנצל את גישתו למסמכי ההתאחדות כדי להגיש את תלונתו ואת תביעתו. תגובת ההתאחדות הוגשה באמצעות עוה"ד חיה ארמן ויעל סלע-חן.