|
מגדל היובל [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
|
ריט 1 תרכוש מהיזם גבריאל כתרי 51% ממגדל מחצית היובל, דרך בגין בתל אביב, ב-120 מיליון שקל, ואפריקה נכסים תקבל 23 מיליון שקל במזומן - כך קובע הסכם פשרה בין ריט 1 לבין אפריקה נכסים, שגובש בימים האחרונים. ההסכם עשוי לקדם את העסקה למכירת אפריקה השקעות, כמוסבר בהמשך.
הבעלות על המגדל, שהוא אחד ממגדלי המשרדים המובילים בישראל, מחולקת כיום כך - 51% כתרי, 49% אפריקה נכסים. ב-9 באוגוסט אשתקד חתמה ריט 1 על חוזה לרכישת חלקו של כתרי ב-120 מיליון שקל.
השותפה, אפריקה-נכסים, ביקשה וקיבלה, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, צו מניעה, בתוקף עד היום, האוסר על השלמת העסקה. אפריקה טוענת שיש לה זכות סירוב ראשונה לרכוש את חלקו של כתרי. ריט 1 אומרת שאין זכות כזו.
הבעלות תחולק 50-50
זה שלושה חודשים שהצדדים מנהלים מאחורי הקלעים מו"מ על פשרה . עתה סוכם, שאפריקה נכסים תותר על טיעוניה ודרישתה. בתמורה. תקבל 23 מיליון שקל במזומן מריט 1, כך שריט 1 תוכל לחתום סופית על החוזה עם כתרי.
עוד סוכם, שריט 1 תמכור לאפריקה-נכסים 1% מהבעלות, בסכום המוערך בכ-2.5 מיליון שקל, ואולי יותר. כתוצאה מכך, יהיו לכל צד 50 אחוז מהבעלות על המגדל. כל ההחלטות יתקבלו במשותף או יותר. בנוסף, תמשיך אפריקה-נכסים לנהל את המגדל.
הסכם הפשרה עשוי לקדם את העסקה למכירת אפריקה-השקעות לקבוצת בן-משה, שבמרכזה מכירת השליטה באפריקה נכסים לבן-משה. ההסכם מסיר סימני שאלה לגבי עתיד הבעלות על המגדל, וכן נותן לאפריקה 23'מיליון שקל במזומן, פחות מה שתשלם עד 1% ממנו.
כתרי יהיה בעל מניות בריט 1
צד מעניין נוסף בעסקה הוא, שריט 1 תשלם לכתרי 100 מיליון במזומן, ועוד 20 מיליון שקל במניות של ריט 1. הדבר יהפוך את כתרי לבעל מניות בריט 1, ויאפשר לו להמשיך להיות פעיל בנדל"ן מניב בישראל.
מגדל "מחצית היובל" (שהחברה האמורה קרויה על שמו) הוא בן 67,000 מ"ר משרדים, בתפוסה כמעט מלאה. כן יש בו חניון בן 1,300 מקומות. המדינה היא השוכרת העיקרית - 45,000 מ"ר, שהם 67% משטחו הכולל של המגדל. כן שוכרת המדינה 550 חניות. במגדל יושבים בין היתר רשות המיסים, מס הכנסה, טאבו (משרד המשפטים), משרד הפנים, רשות מקרקעי ישראל ומשרדים אחרים.
חוזה השכירות בין המדינה ליזמים הוא עד 2029. המדינה רשאית לרכוש את 45,000 המ"ר - לא את הבניין כולו - במחיר קבוע מראש, ביום 1.1.25, אם תודיע על כך שנה מראש. במלים אחרות, בעוד כחמש שנים יהיה על המדינה להחליט אם ברצונה לרכוש את משרדיה במגדל.