הוועד המנהל של הטכניון, בראשות גדעון פרנק, בחר בפרופ' אורי סיון מהפקולטה לפיזיקה לנשיא הבא של הטכניון. החלטת הוועד המנהל הסתמכה על המלצת ועדת האיתור לנשיא הטכניון, שזכתה בתמיכתה הגורפת של המליאה האקדמית. המינוי כפוף לאישרור הקורטוריון (חבר הנאמנים של הטכניון) שיתכנס בחודש יוני.
פרופ' סיון ייכנס לתפקידו כנשיא הטכניון ב-1 באוקטובר 2019 ויחליף את פרופ'
פרץ לביא, שיסיים תקופת כהונה בת עשור.
פרופ' סיון, בן 64, תושב חיפה, נשוי ואב לשלושה. הוא שירת כטייס בחיל-האוויר ולאחר מכן השלים תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה בהצטיינות, תואר שני בפיזיקה בהצטיינות, ותואר שלישי בפיזיקה בהצטיינות יתרה, כולם באוניברסיטת תל אביב.
ב-1991, אחרי שלוש שנים במרכז המחקר של IBM ביורקטאון הייטס ניו-יורק, הצטרף פרופ' סיון לסגל הפקולטה לפיזיקה בטכניון והוא עומד בראש הקתדרה ע"ש ברטולדו באדלר. מחקריו לאורך השנים התפרשו על פני מגוון רחב של נושאים, מפיזיקה של מערכות קוונטיות קטנות דרך רתימה של ביולוגיה מולקולרית לבנייה עצמית של התקנים אלקטרוניים זעירים, ובשנים האחרונות הוא מתמקד בהשפעת מבנה המים ליד משטחים ומולקולות על אינטראקציות רלוונטיות לביולוגיה. במסגרת זאת פיתחה קבוצת המחקר בראשותו מיקרוסקופ כוח אטומי ייחודי בעל רזולוציה מהגבוהות בעולם.
לזכותו של פרופ׳ סיון נזקפות מספר עבודות מדעיות חשובות בשלל התחומים בהם עסק. בידועה שבהן הדגימו לראשונה הוא ועמיתיו הפרופסורים ארז בראון ויואב איישן רתימה של זיהוי מולקולרי על-ידי מולקולות דנ"א לשם חיווט מעגל חשמלי. מאמר זה זכה לתהודה רבה ופתח יחד עם עבודות של חוקרים אחרים תחום חדש בננוטכנולוגיה - שימוש בתכונות הבנייה העצמית של מולקולות ביולוגיות לשם הרכבה של מערכות הנדסיות ממוזערות.
פרופ' סיון הוא מרצה מבוקש בכנסים מדעיים בארץ ובעולם. הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס לנדאו מטעם מפעל הפיס, פרס ברונו מטעם קרן רוטשילד, פרס ברגמן מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ופרס הרשל ריץ' ופרס טאוב מטעם הטכניון. עבודותיו המדעיות הובילו לפטנטים רבים ויושמו בתעשיה. לאחרונה אף הוקמה חברת הזנק ישראלית על בסיס הטכנולוגיה שפיתח, העוסקת בדיאגנוסטיקה של תאים סרטניים בודדים.
פרופ' סיון מילא שורה של תפקידים בכירים בטכניון ובמדינת ישראל:
בטכניון הוא הניח את היסודות ל"קהילת חוקרי הננו" שהובילה להקמת מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה (RBNI) שאותו הקים וניהל בין השנים 2010-2005. מכון ראסל ברי הוביל את המהפכה המדעית בתחום הננוטכנולוגיה בטכניון והציב אותו בחזית המחקר העולמי בתחום. לימים התפרסם המכון בתקשורת כאשר פרופ' סיון וד"ר אוהד זוהר חרתו את התנ"ך כולו על שבב סיליקון זעיר. הננו-תנ"ך נכתב כחלק מתוכנית חינוכית שפותחה במכון כדי להגביר את התעניינותם של צעירים במדע ובמיוחד בננוטכנולוגיה. ב-2009 העניק נשיא המדינה דאז,
שמעון פרס, את הננו-תנ״ך לאפיפיור בנדיקטוס ה-16 בעת ביקורו בארץ. כיום יש שלושה עותקים מהשבב - בספריית הוותיקן, במוזאון הסמית'סוניאן בוושינגטון ובמוזאון ישראל בירושלים.
הקמת מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון תרמה רבות לפיתוח התוכנית הלאומית הישראלית בננוטכנולוגיה, שיחד עם מרכזים שקמו בשאר האוניברסיטאות מיצבה את ישראל בחזית המחקר העולמי בתחום.
לפני כשנתיים התבקש פרופ׳ סיון להקים את ועדת ההיגוי הלאומית המייעצת לוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, בנושאי מדע וטכנולוגיה קוונטיים ולעמוד בראשה. ועדה זו התוותה את התוכנית האקדמית הלאומית בתחום, שאומצה על-ידי ות״ת ויצאה לדרך בהנהגתו לפני כשנה.
בתפקידיו הלאומיים שימש בעבר כחבר במועצה הלאומית למחקר ופיתוח וחבר הוועדה המדעית המייעצת לקרן בת שבע דה רוטשילד. כיום הוא חבר בוועדה המייעצת לקרן ״מעוף״ לקידום האוכלוסייה הערבית במוסדות להשכלה גבוהה ובוועדה המדעית המייעצת לקרן וולפסון בישראל.
נושאי החינוך קרובים לליבו. הוא עמד בראש ועדה שמונתה על-ידי משרד החינוך כדי לפתח את "מדע וטכנולוגיה לכל" - קורס אוריינות לתלמידי תיכון שאינם לומדים מדעים - ושימש אחראי למקצוע במשך כשנה וחצי.
