מערכת הבחירות 2019 משקפת את החרפת המאבק הפוליטי בישראל בין "השמאל" "לימין" על ההגמוניה במדינה, הגמוניה שתקבע סופית את הכיוון לשני דורות לפחות. מאבק זה הינו המשך וחופף למעשה את המאבק בין ההגמוניה ששלטה במדינה שבדרך, לזו שמסתמנת כמחליפתה לפחות בעשור האחרון. הקמת מדינת ישראל הובלה והונהגה על-ידי תנועות סוציאל-דמוקרטיות ("השמאל"), ששלטו בישוב היהודי הארץ-ישראלי ב-30 השנים שקדמו לעצמאות ובשנים הראשונות שלאחר הכרזתה. הימין - שהורכב מימין לאומי: תנועת החרות
1 - וימין ליברלי
2 - והשמאל גם יחד, דיברו בשם
"הציונות" ופעלו להגשמתה, כשהציונות עצמה שיקפה אידאה של סיום חיי הגלות
והתחדשות לאומית יהודית, במולדת עתיקה. מבחינה זו נשענה הציונות על הרעיונות של תנועות השחרור הלאומיות באירופה החל מאמצע המאה ה- 19, ועל הכרה, בעיקר בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, שיסודה בתחושות חזקות של חוסר תכלית וסכנה לקיום הלאומי בהמשך ההישארות הפסיבית בגולה בכלל ובאירופה בפרט. באותה תקופה, יש לזכור, חי רוב העם היהודי באירופה, חלקו הארי במזרחה ובמרכזה.