נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין קיבל לידיו (יום ב', 18.2.19) את "מדד הגיוון" של נציבות שוויון בעבודה במשרד העבודה והרווחה זו השנה השלישית. המדד מציג תמונת מצב של גיוון המשק הפרטי הישראלי לאוכלוסיות המצויות בתת ייצוג: חרדים, יוצאי אתיופיה, ערבים וכן בפעם הראשונה המדד כולל גם פילוח מגדרי בתוך קבוצות המיעוט שנבחנו. המדד חושף פערים משמעותיים של קבוצות המיעוט באוכלוסייה בייצוג ובשכר בשוק העבודה.

מנתוני המדד עולה כי נשים, ובמיוחד נשים מקבוצות המיעוט, עומדות בפני חסמים גדולים יותר בשוק העבודה הן בהעסקתן והן בשוויון בשכרן - כך עולה מהמדד. בממוצע משוקלל של 20 הענפים שנבדקו נמצא כי נשים מרוויחות 59% משכר הגברים.

פערי השכר גבוהים במיוחד בקרב נשים בגילאי 45 ומעלה ללא השכלה אקדמית המרוויחות 48% משכר הגברים המקבילים. נשים יוצאות אתיופיה ונשים ערביות מרוויחות פחות מ-50% מהשכר הממוצע. נשים אקדמאיות מקבוצת המיעוט חוות יותר קשיים להיכנס לשוק העבודה מאשר נשים שלא רכשו השכלה.

נשים וקבוצות מיעוט שרכשו השכלה אקדמית נתקלים במחסומי כניסה ופערי שכר גבוהים יותר מאלו שלא רכשו השכלה אקדמית. בוגרי מקצועות מבוקשים מקבוצות מיעוט - עסקים וניהול, כלכלה, מדעי המחשב, הנדסה ומשפטים - חווים הדרה ופערי שכר משמעותיים.

יוצאי דופן הם נשים אקדמאיות יוצאות אתיופיה וגברים אקדמאים חרדים. עבור שתי קבוצות אלו ההשכלה כן משפרת את סיכויי ההשתלבות בעבודה. עבור גברים חרדים ההשכלה גם משפרת את שוויוניות השכר. לנשים יוצאות אתיופיה לא-אקדמאיות יש, לעומת זאת, ייצוג יתר בחמישה מהענפים המשלמים את השכר הנמוך ביותר, ובשאר הענפים שנבחנו השתלבותן היא הנמוכה ביותר בקרב כל יוצאי אתיופיה (גברים ונשים, אקדמאים ולא-אקדמאים).

בענף השירותים פיננסים נשים אקדמיות יוצאות אתיופיה אומנם משולבות טוב יותר מחרדיות וערביות אקדמאיות, אבל הן מרוויחות הרבה פחות. השכר שלהן הוא כ 42% משכר מקביליהם שאינם יוצאי אתיופיה. חרדיות מרוויחות 60% וערביות 55% משכר קבוצת ההשוואה. לשם השוואה - גבר אקדמאי יוצא אתיופיה מרוויח 55% משכר יתר היהודים האקדמאים בענף.

עוד עולה מהמדד כי גברים חרדים אקדמאים הם קבוצת המיעוט שמשולבת בצורה המיטבית ביותר, גם בהיבט של ייצוג וגם בהיבט של שכר.

נשיא המדינה בהתייחס לנתוני מדד הגיוון: "לצד ההצלחות ויש כאלה, עומדת בפנינו עוד מלאכה רבה בכל הנוגע לפערים האדירים בשכר ובאפשרויות התעסוקה של החברה הערבית, של המגזר החרדי, ושל ישראלים יוצאי אתיופיה. הפעריםהאלה חמורים וחריפים שבעתיים כאשר מדובר באישה מאחת הקבוצות האלה. זוהי מציאות שאנחנו לא יכולים להשלים איתה ואנחנו לא משלימים איתה״

שר האוצר משה כחלון במעמד ההגשה: "חברה צודקת היא חברה שבה כולם נהנים מפירותיה. מצבה של כלכלת ישראל מעולם לא היה טוב יותר, ואחד המדדים לכך הוא שהמשק בתעסוקה כמעט מלאה. אך כלכלה חזקה ותעסוקה מלאה נועדו לשרת את כל אזרחי ישראל, וכשלא כולם שותפים להצלחה, חובתנו לתקן זאת. גיוון תעסוקתי אינו רק כלי לצמצום פערים וערך בפני עצמו, אלא גם כלי להגברת הצמיחה והפריון במשק. כשר אוצר, אני רואה חשיבות עליונה לגיוון תעסוקתי וניתן את כל התמיכה שצריך כדי לראות את מדד הגיוון התעסוקתי משתפר משמעותית בשנים הקרובות".