עו"ד
יוסי שגב ישלם מע"מ בסך 2.5 מיליון שקל על שכר הטרחה שקיבל תמורת הייצוג במאבק על עזבונו של המיליארדר שאול אייזנברג. כך קובע סופית (יום ד', 20.2.19) שופט בית המשפט העליון,
אלכס שטיין, אשר דחה את ערעורו של שגב על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב. מדובר בהליך האזרחי הנוגע לסוגיה, בה גם הורשע שגב בהתחמקות ממס
ונדון לשישה חודשי עבודות שירות. שגב טען, כי ייצג את האלמנה לאה אייזנברג, שהייתה תושבת חוץ ולפיכך התשלום ממנה פטור ממע"מ. רשות המיסים טענה, כי שגב ייצג את הבת ליז הרדי, שהייתה תושבת ישראל ולפיכך התשלום ממנה חייב במע"מ. בהליך האזרחי קיבלה השופטת
מיכל אגמון-גונן את עמדת רשות המיסים, תוך ביקורת קשה על שגב.
לאחר מתן פסק דינה של אגמון-גונן, הורשע כאמור שגב בהליך הפלילי והצדדים הסכימו שפסק הדין (מבית משפט השלום בתל אביב) יהווה ראיה משום ששגב לא ערער עליו. עם זאת, שגב טען בעליון שהמחוזי עשה שימוש שלא כדין בראיות מן ההליך הפלילי ולכן יש לבטל את פסק דינה של אגמון-גונן משום שמדובר בעיוות דין. עוד שב וטען, כי השירות ניתן ללאה אייזנברג ולא להרדי.
שטיין קובע, כי השירות ניתן במשותף לאייזנברג והרדי, ולכן התשלום תמורתו חייב במע"מ. הוא עומד על כך שייתכן מצב בו מקבל השירות והנהנה מן השירות יהיו אנשים שונים, ומדגיש את חשיבותו של הסכם ההתקשרות כראיה בשאלה מיהו מקבל השירות. שטיין גם מאמץ את פסיקתו של בית המשפט המחוזי (השופטת
ירדנה סרוסי) בעניין אחר וקובע, כי שירות זניח או בלתי משמעותי לתושב ישראל, אינו מצדיק מתן פטור ממע"מ כאשר עיקר השירות ניתן לתושב חוץ.
במקרה הנדון אומר שטיין, כי די לחלוטין במסמכי ההתקשרות בין שגב לבין אייזנברג והרדי ובפסק הדין הפלילי, כדי לקבוע את מהות השירות. אין צורך בכל המסכת הראייתית הארוכה שתיארה אגמון-גונן, אלא רק בבחינת מהות השירות: "צר עולמי כעולמו של חוק מס ערך מוסף". שטיין מוסיף:
"מנקודת ראות זו, דומני שלא נתקשה להגיע למסקנה כי עו"ד שגב ומשרדו נתנו שירות משפטי לליז. המשרד נתן שירות זה לליז במסגרת יחסי עו"ד-לקוח אשר נקשרו בינה לבין המשרד כמתועד בייפויי הכוח ובהסכמי שכר הטרחה. שירות כאמור בא לידי ביטוי בכל מה שהמשרד עשה למען ליז במאבקה על נכסי העיזבון של אביה המנוח.
"התועלת ש-ליז הפיקה מאותו שירות היא אותה תועלת שהוסכם עליה בהסכם שכ"ט הראשון. ליז הפיקה מהשירות תועלת ישירה בכל הקשור לביטול צוואת 86' [של שאול אייזנברג], אשר לא היטיבה עימה (בלשון המעטה). כמו-כן הפיקה ליז מהשירות תועלת נוספת - אם כי עקיפה - בכל הקשור להתעשרות של אמה, לאה, מן המאבק על הירושה, שכן לאה אמורה הייתה להעביר לליז חלק מרכושה בעודה בחיים ואחרי מותה, כאמור בהסכמים.
"יתרה מכך: תועלתה של ליז מהשירות המשפטי שקיבלה ממשרדו של עו"ד שגב במסגרת הסכמי שכר הטרחה היא עניינה האישי, שאין - וממילא לא היה - שום צורך להעמיק בו חקר. פשיטא הוא, שאדם בגיר וצלול דעת ששוכר את שירותיו של עורך דין מן השורה הראשונה ומשלם עבורם ממיטב כספו או מכספי משפחתו, מפיק משירותים אלה תועלת אישית לא מבוטלת.
"השאלה 'מהי בדיוק אותה תועלת?' איננה שאלה מעניינת לצרכיו של חוק מס ערך מוסף. חוק זה מתעניין אך ורק בזהותם של נותן השירות ומקבליו ובכסף ששולם בעד השירות. משכך, לא הייתי מהסס להגיע למסקנה כי ליז קיבלה שירות ממשרדו של עו"ד שגב, גם אם השירות שלשמו שכרה את אותו משרד היטיב עם אמה על חשבונה והרע את מצבה הכלכלי. מסיבה זו, לא מצאתי ממש בטענתה של חברת שגב, כי השירות שבעדו עו"ד שגב ומשרדו קיבלו מ-לאה 3 מיליון דולר ניתן ללאה לבדה".
אכן, ממשיך שטיין, גם לאה אייזנברג יצאה נשכרת מעבודתו של שגב למען הרדי, למרות שהוא לא היה עורך דינה. ההסכם אשר חייב את אייזנברג להשתתף בהוצאותיה המשפטיות של הרדי, בא על-רקע עובדה זו. לכן, התשלום של אייזנברג ניתן תמורת השירות לה ולבתה גם יחד. השירות ניתן לתושבת חוץ (אייזנברג) ולתושבת ישראל (הרדי) גם יחד, ולכן שכר הטרחה חייב במע"מ.
קביעות אלו, מוסיף שטיין, הן גם היחידות שהיו נחוצות כדי להרשיע את שגב בהליך הפלילי. שגב הסתיר במכוון משלטונות מע"מ את העובדה שהשירות ניתן הן לאייזברג והן להרדי, והדיווח הכוזב אִפשר לו להתחמק מתשלום המס. לא היה צורך לקבוע בהליך הפלילי שאייזנברג לא קיבלה שירות משגב, שכן כאמור מתן שירות זה לא פטר אותו מתשלום מע"מ.
שטיין קובע, כי אגמון-גונן אכן פעלה בצורה שגויה כאשר קיבלה ראיות בלתי קבילות, כגון עדויות שמיעה, שעלולות היו להשפיע על פסק דינה. יש להימנע מ"קיצורי דרך דוגמת ההזרמה של ראיות מהליך אחר שלא מכוח הסכמה מפורשת של בעלי הדין", הוא מעיר. עם זאת, לשגב לא נגרם עיוות דין, משום שכאמור ראיות אלו לא היו נחוצות לקביעת חבותו במע"מ.
שגב חויב בהוצאות בסך 40,000 שקל. השופטים
נעם סולברג ו
ענת ברון הסכימו עם שטיין. שגב ייצג את עצמו, ואת מע"מ ייצג עו"ד
יורם הירשברג.